טפילים בדג הברקן/סנאי/Red soldier fish

דגי הברקן אכן צבעם כמו השם שלהם, צבע אדום בוהק, אם כי לאורכו של הדג פסים לבנים.

סנפיר הגב של הדג מאד קוצני ומאד דוקר.

למיני הדגים הללו קשקשים גדולים וחזקים בצבע כתום ובמינים מסוימים צבעם כסוף.

הדגים נמצאים לרוב באזורים טרופיים של האוקיינוס (ההודי, האטלנטי והשקט).

הדגים הללו כוללים מגוון גדול מאד של דגים, שנמצאים בדרך כלל מוסתרים וחבויים בנקיקי הסלעים, במערות, וליד השוניות בעומק של כ 100 מטר, ויש ביניהם ששוחים עמוק יותר.

דג ברקן אדום

גודלם משתנה בין המינים השונים, יש שמגיעים ל 60 ס”מ, ויש ל 50, ויש שכל גודלם איננו עולה על 8 ס”מ.

אולם הממוצע של המינים הוא בין 15 עד 35 ס”מ.

מזונם של הדגים בעיקר סרטנים ודגיגים קטנים ושאר יצורים החיים בקרקעית הים.

כאשר הצעירים ניזונים גם מפלנקטון.

אופן הבדיקה והשימוש:

יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב.

אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.

את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, ‘ציסטה’ או ‘כיסים’ של טפיל בתוך חלל הבטן.

יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ.

במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס”מ.

בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג (ללא חדירה לבשר הדג), אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל.

או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג (גם במקום שאין קשקשים).

ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.

תולעת שני חלק ב דגים