סקירה על דג הבוסיף (חניתן)

בעולם הדגים קיימים דגים רבים שהלסת שלהם מתארכת, יש שרק לסת אחת מתארכת עליונה או תחתונה (ראה להלן ערך ‘שמייגלה’, ולהלן בדיני כשרות הדגים בערך ‘דג החרב’), ולעיתים כמו הדג הנוכחי שתי הלסתות מוארכות (ומכך שמו בערבית שפירושה אבי הסייף).

הדגים הללו שייכים לסדרת החניתאים, כאשר יש בהם משפחות שונות ‘חד לסתיים’ ‘שפודניים‘ שלהם שייך גם המין חניתן-Garfish) Belone belone).

הדגים הללו כולם בעלי קשקשים גדולים ומרובים המותאמים למהירות שחייתם.

הדג הזה מצאתיו שעלה יחד עם שלל דגים קטנים בים במרוקו (מצאתיו עם אנשובי, מקרל, ולעיתים נדירות יותר עם סרדינים).

דגי בוסיף בוגרים

דגי בוסיף צעירים שעלו עם דייג הסרדינים

דגים אלו מגיעים גם ל 40 ס”מ, הם בעלי גוף מוארך המותאם לחיות במים פתוחים.

קשקשים גדולים יחסית שמתאימים למהירות השחייה שלהם, והם מתנתקים בקלות, צבע גבו שחור ומצופה קשקשים, וצבע צדדיו ובטנו כסוף. הדגים חיים בלהקות, והם ניזונים מאצות וצמחי ים, פלנקטון, רכיכות וסרטנים, ומדגיגים קטנים, ולכן הם בנמצא יחד עם שלל דגים מסוגים שונים.

ככל דגי הים, לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף.

אופן הבדיקה והשימוש:

• יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
• את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, ‘ציסטה’ או ‘כיסים’ של טפיל בתוך חלל הבטן.
• עקב הקשקשים הגדולים המכסים את גוף הדג, לכאורה לאחר הקשקוש, אין לחוש לטפילים חיצוניים כלל. אלא בצדדי הבטן התחתון, שם יש להתבונן שאין כל סימן של פציעה, במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס”מ. כמו”כ יגרד היטב את העור במקום זו מחשש לטפיל שיושב שם ללא חדירה לבשר.

דגים שמקורם ממדינת מרוקו:

• את ראש הדג יש להסיר או לנקות כדלעיל. גוף הדג בחזקת נקי, ולכן מעיקר הדין לאחר הוצאת בני המעיים, די בשטיפה טובה.

ומכל מקום רצוי לבצע בדיקה ושטיפה טובה לדפנות בטן הדג, ולשאר החללים בדג.

תולעת שני חלק ב דגים