סקירה על הארגולוס (“כיבת הדגים”)

הארגולוס  הוא שם כולל לכמה מיני טפילים ממחלקת הסרטניים המצויים בדגים, ומשתייכים למשפחת הקפופודה,(כינויים העממי הוא “כיבת הדגים”), הטפיל נצמד אל העור והסנפירים של הדג באמצעות שתי דיסקיות מציצה

(ניתן להבחין בהם בתמונה ),

טפיל ארגולוס “כיבת הדגים” על גבי דג

הטפיל מחדיר לעור חדק דק וניזון מהנוזלים של גוף הדג.

בכמות קטנה אין הטפילים משפיעים על הדג, אולם דג הנגוע בכמות רבה, מאבד ממשקלו ומראהו ‘תשוש’.

טפיל זה הוא שקוף ושני עיניו השחורות בולטות, גודלו בין 0.5 מ”מ ל 2 מ”מ.

מצוי בעיקר בקרפיון, ולעיתים נדירות גם על דג אמנון ובורי ועוד.

בארץ הוא נפוץ מאד בכינרת. להבדיל מטפילים אחרים כגון הלרניאה או סיפיריון לומפי שמחדירים את ראשם לתוך הדג,

הארגולוס נצמד על העור ללא החדרת איברים פנימה, ולכן כאשר מקבלים משלוח נגוע למחסני השיווק כשיש בו את טפיל הלרניאה – המשלוח נפסל, אולם כאשר מגיעים הדגים נגועים ב’ארגולוס’, במידה והבריכה בד”כ מטופלת והנגיעות אינה מרובה, והדגים נגועים רק בטפיל זה, אפשר לנקותם גם במרכזי השיווק תוך השרייתם בחומר למשך שעתיים ואזי הטפיל משתחרר מהדג,

(אלא שיש להשתמש בחומרים מאושרים ע”י רשויות הבריאות שחלילה לא תהיה סכנה בריאותית)

ואם לאחר בדיקה נוספת נמצאת התוצרת נקיה – מאשרים אותה לשיווק.

בארץ הוא נפוץ בבריכות הדגים ונפוץ גם בכינרת, אלא שלהבדיל מהבריכות שאפשר לעשות בהם טיפול נגד הטפיל – בכנרת כמובן אין זה אפשרי.

ארגולוס בדגים קפואים

בדגים קפואים אחיזת הטפיל חלשה ביותר. ואילו בדגים מצוננים ניתן למצוא את הטפיל בעודו חי.

  וראה עוד בערך “תולעים, עלקות, שלשולים וסרטנים“. וראה עוד לקמן בערך “כינת הסלומון“.

טפילים ממשפחה זו חודרים אף לכל חללי הגוף של הדג, וניתן למוצאם על לשון הדגים, ובשאר חללי הראש

(ראה כדוגמא להלן ברשימת הדגים בערך ‘לברק‘, ועוד).