סקירה מורחב על תולעי אניסאקיס

אניסאקיס היא שם של משפחת תולעים הגדלים וחיים במי הים בכל רחבי העולם, הן במים קרים והן במים יותר חמים. מחזור חייהם של תולעים אלו הוא מחיות הים החיים שם במים, כאשר אל קרקעית הים מוטלות ביצים שבהמשך מופרות לתולעים זעירות ביותר.

בהגיע לשלב שתולעים אלו שוחים חופשי, הם נבלעות ע”י דגיגים או סרטנים המצויים בים.

הדגיגים נבלעים ע”י הדגים הגדולים יותר וממשיכים להתפתח שם.

דג בקלה עם הדג הקטן בפיו, שלב נוסף במחזור החיים של אניסאקיס

חיות הים אוכלים את הדגים הגדולים, והתולעים מתפתחות שם.

עם צואת חיות הים, הם מוציאים לים החופשי ביצים המתפתחים בים לתולעים ונבלעים ע”י הדג הבא וכך זה חוזר חלילה.

חשוב לציין כי כל מעבר של התולעת הוא למעשה שלב נוסף בהתפתחות שלה.

כלומר, עם יציאת הביצים מהיונק הגדול, הם שוהים מס’ ימים או שבועות בקרקעית הים – תלוי בטמפ’ המים, וכאן הם בשלב הלרווי השני. כשהם נבלעים ע”י הסרטנים או הדגיגים הקטנים הם מגיעים לשלב השלישי שלהם ובתוך הדגים הגדולים הם מגיעים לשלב הבוגר שלהם.

כך שבפועל כשהם נאכלים במים הם כבר בשלב של התפתחות ולא בשלב הביצים.

תולעי אניסאקיס שהוצאו מקיבת דג הפולוק

תולעי אניסאקיס על ביצי דגים

אניסאקיס שבזמן הקפאתו היה בתנועה

שכיחות תולעי האנסאקיס בדגים

תולעים הללו צבעם נוטה לשקוף, אולם בפועל ניתן למוצאם בצבעים שונים: לבן, קרם, חום, שחור ורוד ועוד.

תולעי אניסאקיס שהוצאו במפעל מדגי יילופין סול

תולעי אניסאקיס בהגדלה

אניסאקיס שהוצאו מדגי קוד במפעל בסין

מקור הצבע הוא מהמקום שעליהם שוהים התולעים. גם תולעת שצבעה שחור באם היא תתנקה – היא תחזור לצבעה המקורי.

התולעים הללו נמצאים בחלל מעי הדג ועל איבריו הפנימיים כגון על הקיבה, על ביצי הדג ועוד.

ולעיתים הם נמצאים על הדפנות ולעיתים מכוסים בקרום בתוך בית הרעי, שהרי הגעתם הוא עם האוכל.

בדגים מסוימים הם חודרים לתוך בשר הדג. (כגון בקוד, סלמון, סול, פלאונדר ועוד).

ובדגים מסוימים הם נותרים בדפנות הבטן. ברבים מאד מדגי הים ניתן למצוא תולעים אלו בחלל הבטן.

גם לאחר מיתת הדג התולעים ממשיכים לחיות

{בבדיקה שעשיתי לדג הקינג קליפ בארגנטינה 5 ימים לאחר שהוא נידוג והושאר במקרר עם קרח

(הדג נשאר מצונן ולא קפוא) מצאתי תולעי אנסאקיס בחלל הבטן על האיברים הפנימיים כשהם חיים!}.

לאחר ההקפאה התולעים מתות זמן מה לאחר  שהדג קופא.

תולעים לאחר מיתת הדג

בדגים שהתולעים נכנסות לבשר הדג, כשעל פי רוב זה מתרחש רק לאחר המוות של הדג,

כי בחיותו הדג מגלה התנגדות, ולתולעים יש מזון מספיק ולכן אינם חודרות לבשר.

אם כי בדגים גדולים המציאות קצת שונה, ועדיין גם בהם כל התולעים נמצאים בחלקו הדק של בשר הדג ולא בחלקו העבה.

וכאמור, לאחר מיתת הדג, ובפרט כאשר מוציאים את בני המעיים אולם לא מבצעים נקיון,

נותרות התולעים צמודות לדופן הדג, ואז הם חודרות לבשר ובעיקר לחלקו הדק של הדג,

וכאשר מגיע השלב שהתולעת קופאת היא נותרת במצבה באותו זמן:

לעיתים בתנוחת ספירלה, לעיתים תוך כדי תנועה, לעיתים מחוץ לבשר ולעיתים בתוך הבשר.

את התולעים ניתן למצוא בדג לפעמים בפריטים בודדים ולעיתים עשרות תולעים בכל דג.

מופעים שונים של התולעת לאחר הקפאתה על דג סול

מן הניסיון למדנו, שברוב סוגי הדגים, אם לאחר הדייג מוציאים את האיברים הפנימיים בצורה נכונה

ומנקים היטב את דפנות בטן הדג, ניתן להבטיח שלא נותרו תולעים.

(וראה לעיל בדיני שרץ המים שכתבנו שכיון שמקורם של תולעים אלו הוא מבחוץ,

הרי שהם אסורים מן התורה ואפילו כשהם בתוך בשר הדג).