לוגו בית המעשר
|

לרניאה בקצה הדג מעל הזנב של אמור נחלים

אמור (הלבן) /קרפיון העשב

י"ב אדר ב' התשע"ט | 19/03/2019

סקירה על דג אמור(הלבן) /קרפיון העשב/ Grass carp

דג האמור מקורו מנהר ‘אמור’ שבמזרח אסיה (גבול רוסיה-סין), ומכאן גם שמו.

דג האמור הוא זן של קרפיון שעיקר מזונו הוא צמחיה, ולכן משתמשים בו כדג נקאי,

כלומר כדג שיכול לווסת את האצות ושאר ירוקת כולל הרעילות שבהן,

ולכן הוא גם הובא באופן יזום, לארץ לניקוי וויסות המערכת האקולוגית באגם הכנרת, בבריכות הדגים ועוד.

הדג הוא בעל קצב גידול מהיר, ובמקורו גם עלול  להגיע לאורך של 1.5 מטר, ולמשקל מעל 40 ק”ג.

להבדיל מהקרפיון המצוי, לדג זה אין בינים בקצוות הפה, אולם גם לדג זה יש  קשקשים גדולים ושפתיים גרמיות.

להבדיל מהאמור הגדל בנחלים בעולם, כאשר מקורו הם מבריכות הגידול, וכן מאגם הכנרת,

קיים חשש לנגיעות של טפילים חיצוניים שונים ובעיקר ‘לרניאה‘ ו’ארגולוס‘ – ראה לעיל בערכם.

ולעיתים נדירות יותר ניתן למצוא נמטודות שמקורם מעופות המים

ראה לעיל בערך ‘נמטודה‘ החבויים בחללים השונים בדג.

 

לרניאה בקצה הדג מעל הזנב של אמור נחלים

לרניאה בקצה הדג מעל הזנב של אמור נחלים

 

תולעים בזימים של אמור נחלים

תולעים בזימים של אמור נחלים

 

לרניאה באמור בריכות

לרניאה באמור בריכות

אופן הבדיקה והשימוש:

 

דגים שמקורם מבריכות הגידול

המטופלות כדבעי, ומפוקחות על ידי גוף כשרות מומחה בטפילים, הרי שהדג בחזקת נקי, ואין חשש לטפילים חיצוניים כלל.

ומותר לאוכלם ללא חשש כולל ראש הדג ושאר איבריו.

ומעיקר הדין אין צריך לחוש לנמטודות שאינן מצויות בדרך כלל

(וכאשר יש חשש למקרה נדיר של נגיעות, הכשרויות הבקיאות בפיקוח הטפילים, מודעים ובודקים ועושים את כל הנדרש.

והרוצה לבדוק לעצמו, לאחר הוצאת בני המעיים, יגרד היטב את דפנות הבטן, ואת ראש הדג יסיר,

או יחתוך ויוציא ממנו את איברי הפנים של הראש, וישטוף היטב תחת זרם מים תוך כדי הברשה או שפשוף).

 

דגים שמקורם מאגם הכנרת

, או מבריכות גידול שאינן מפוקחות כשרותית על ידי גוף המתמחה בכך, קיים חשש לנגיעות בדג,

ויש לנקותו כדלהלן:

  • טפיל ‘ארגולוס‘ כמבואר במבוא נותר על עור הדג ואיננו חודר פנימה, להוציא חדירה אפשרית לחלל הפה או אזור הזימים.

טפיל זה אוחז בדג בעוד הטפיל חי, אולם לאחר מיתתו אחיזתו חלשה ביותר, ולכן דג שעבר הקפאה,

או אף מצונן שעבר זמן לאחר מיתתו, יש לשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי גירוד עור הדג, בכל גופו גם במקום שאין קשקשים.

 

  • מחשש לטפיל ‘לרניאה‘ שחודר לגוף הדג, יש להתבונן היטב

(בעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתונים, ובאזור הצוואר והזנב)

ולוודא שאין מבחינים בפצע או סימן אדמומית כל שהיא,

במידה ומבחינים בפצע או סימן אדום יש להסירו עד עומק של כחצי ס”מ.

 

  • בחללי הדג, שהם הפה, הזימים, ומחשש לנגיעות נדירה יותר של נמטודות בדפנות בטן הדג,

על כן יש או להסיר את ראש הדג לחלוטין, או לחילופין לחצות את ראש הדג,

להוציא ממנו את איברי הפנים של הראש, ולשטוף היטב תחת זרם מים תוך כדי הברשה בכל דפנות ראש הדג.

וכן לאחר הסרת מעי הדג, לשטוף תוך כדי הברשה את כל דפנות הבטן.

דג אמור טרי

באם קונים דג מדייג טרי, יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא

(השריה בחומץ ומלח אינה מועילה לשחרור אחיזת חרקים).

ולאחר ההפשרה לגרד את עור הדג היטב, ולבצע את התהליך הנזכר.

באם מסירים, את ראש הדג, ואת עור הדג, ומנקים היטב את דפנות בטן הדג,

לאחר התבוננות שאין פצע אדום מחמת חדירה של טפיל, הדג בחזקת נקי ומותר באכילה.