תות שדה- סקירה ואופן הבדיקה והשימוש
צמח תות שדה הוא צמח עשבוני ורב שנתי השייך לקטגוריית “גרגרי יער” ומשתייך למשפחת הוורדיים והוא המפורסם שבהם.
פרי התות שדה הוא פרי מקובץ גרגרים, בדומה לפרי הפטל או האסנה.
הפירות מופיעים במופעים שונים ולפעמים בצורה מעוותת (עקב תוצאה של האבקה לא מושלמת).
צבע פרי התות הוא נע בין לבן, ורוד עד אדום. הפרי נאכל טרי או לתעשיית הריבות, עוגות וכו’.
כיום בארץ ישראל רוב הגידול הוא תחת מעטה של פלסטיק ומגדלים אותו כגידול חד שנתי.
פסוקאי בצבע אדום על החלק האדום של הפרי – קשה להבחנה
פרי התות רגיש מאד למזיקים מסוגים שונים, אקריות, כנימות עלה, תריפסים, פסוקאים, זחלים שונים ועוד.
(עקב ריבוי החרקים והרגישות המרובה של הפרי הוא בין הייתר גם הפרי המרוסס כמעט ביותר יחסית לפירות האחרים).
החרקים על פי רוב נמצאים בעיקר על גבי הפרי, ועקב מקומות המסתור של הגרגרים המקובצים
(האגוזיות הקטנות הנחבים בתוך הציפה שהן אגב, הפרי האמיתי של הצמח),
החרקים נחבים שם, ובפרט החרקים הקטנים מאד. לעיתים הזחלים חודרים לתוך הפרי, וניכר הדבר על הפרי ובקשיות הפרי.
לעיתים תדירות צבע החרק הוא אדום כצבע הציפה, והדבר מקשה מאד על הזיהוי.
פסוקאי בצבע אדום על החלק הלבן של התות – קל לזיהוי
יש לציין שבין החרקים הקטנים המצויים בתות אפשר לציין כדוגמא את זחל ה-“
תריפס” שגודלו כ – 0.3 מ”מ
(ראה מה שכתבנו בחלק בירורי ההלכה אודות סוגיית החרקים שהוא גדול יותר ממילבי”ן שהוא כ 0.2 מ”מ – והוא ודאי ניכר ברחישתו, (הוא גדול כמעט פי שניים מהנקודה בסוף פיסקא זו) וגם לאחר מותו רואים את המחושים ושאר סימנים שבו),
תריפס בוגר מטייל על פרי התות
וכיון שלתות שדה יש כמין כיסים על הפרי, חרק קטן זה לעיתים מתחפר בתוכו ורובו נכנס לתוך הכיס ונחבא בתוכו.
זחל תריפס בן יומו, מתחבא בתוך הכיס שעל גבי התות
תות שדה – אופן הבדיקה והשימוש:
תות אף מהמטעים היותר מטופלים זקוקים לניקוי, ק”ו בשטחי בר או ממקומות שאינם מטופלים
(כגון סחורה נכרית המגיעה לשווקים בשנת השמיטה).
עכביש מחופר בתוך הכיס שעל גבי התות
אופן הניקוי הוא כדלקמן:
יש לבחור את התותים השלימים, היפים, ולא את “התאומים” או הסדוקים.
להוריד את הפרח הירוק שבקצה הפרי עם חתיכה דקה של בשר הפרי.
להשרות את התותים במי עם חומר ניקוי (כגון סטרילי או אמה) למשך דקה וחצי (לא יותר כדי שהפירות לא יתקלקלו). ולסובב את הפירות בתוך הכלי עם החומר.
להוציא את כל הפירות מהחומר ולשטוף מהסבון.
לשפשף כל פרי תחת ברז מים עם ספוג או מברשת רכה על כל חלקי הפרי ובפרט במקומות המסתור.
פרי שיש חשש לחדירה או שהוא רך מידי וכיו”ב יש לחצותו לשניים. את שאר הפירות אין חובה לחצות לשניים.
אקרית שקופה, על רשת סינון, לאחר סינון תות
תות שדה קפוא:
להבדיל מהתות הטרי שמשווק שם בעיקר סוג א, במפעלי העיבוד קולטים תוצרת גם אותה שמוגדרת כסוג ב כולל “תאומים” וכולל פירות סדוקים.
ברוב מפעלי השטיפה שבדקתי אין יעילות של ממש בסוגי השטיפות שקיימות שם,
ברוב המפעלים בארץ ישראל שבדקתי נכון לשנת תשס”ט מערכות השטיפה לוקים בחסר
כאשר השהיה בבריכות שטיפה היו עם מים ללא חומר השריה, זמן השהיה היה כ 35 שניות בלבד,
התות איננו מתהפך בתוך מי הבריכה, הפירות עולים על מסוע בקבוצות ולא בבודדים,
כל מערכות השטיפה ללא סינון וללא פילטרים כך שחרקים רבים נותרים במים.
שטיפת התותים באמצעות מתזי מים
ולכן למעשה בכל הבדיקות שעשינו מהתוצרת לאחר העיבוד נמצאו חרקים על גבי הפירות.
מאידך מצאנו מפעל אחד שאכן מערכות השטיפה שלו היו ראויות וטובות, וגם התוצאות היו בהתאם
מכל מקום תוצרת שעברה שטיפה ואף אם היא איננה ראויה נמצאה בוודאי נקייה יותר מחומר גלם טרי.
למעשה ניתן להשלים את העבודה בבית לאחר שעבר את המפעל
(למרות שיש קושי גדול יותר כיון שהפרי רך יותר ופחות נוח לעבודה לאחר הפשרה).
שיטת הניקוי הוא כנזכר לעיל בבדיקת תות שדה טרי,
והעיקרון הוא השרייה של החומר תוך כדי עירבוב בתוך המים, שטיפה תחת ברז מים עם מברשת רכה על פני שטח של כל הפרי.
(ראה עוד בארוכה לקמן תוצאות של בדיקת התות לאחר המעבר במכונות השטיפה והמיון).
