לוגו בית המעשר
|

שיבולת שועל

י"ז אדר ב' התשע"ט | 24/03/2019
שיבולת שועל, היא אחד מחמשת מיני דגן [והנקרא כיום בפי כל שיבולת שועל, הוא אכן מחמשת מיני דגן, וכן דעת רוב ככל פוסקי הדורות האחרונים]. השיבולים נקצרים פעם בשנה ומאוחסנים לתקופת שנה. השיבולים מותקפים גם במחובר, אולם עיקר החשש הוא ממזיקי המחסן, בפרט עקב האחסון הממושך. וראה לעיל בערך "חיטה" על דרכי השמירה מחרקים. סוגים שונים ומגוונים של חרקי המחסן תוקפים את שיבולת השועל, ניתן למצוא בין הגרגירים חרקים בוגרים [חדקונית, אורזית משוננת חזה, חיפושית הטבק ועוד] וכן זחלי עש שונים. ולעיתים ובפרט באחסון ממושך ולא נכון, ניתן למצוא חרקי מחסן זעירים כגון פסוקאים ואקריות המחסן [יצורים זעירים ביותר].
אופן הבדיקה והשימוש:
ראשית, על הצרכן בזמן הרכישה להתבונן ויזואלית בשקית ובתחתיתה לראות שאין סימני חרקים, כגון ריבוי אבקה, גבישים או גושים, המעידים על הימצאות חרקים.
שנית, כדאי ורצוי לבצע בדיקת סינון כדי להבטיח שאין חרקים זעירים. רצוי לסנן את הגרגירים במסננת באופן שכל הפסולת תרד אל המשטח, ואז בהתבוננות היטב ניתן לראות האם יש חרקים זעירים.
בדיקת הגרגירים העיקרית תתבצע על גבי משטח, [עדיף בצבע כתום].  מניחים חופן גרגירים על קצה המשטח ובודקים בין הגרגירים האם קיימים חרקים בוגרים בצבע שחור או חום, או האם נמצאים זחלים או כל סימני חרקים אחרים. באופן זה יש לבדוק את כל הגרגירים שמעוניינים להשתמש בהם. מומלץ מאד לבצע את הבדיקה על גבי שולחן אור המקל מאד על הבדיקה. [קיים בשוק מיתקן הנקרא "קל בודק" לשימוש לצרכן הביתי והוא מומלץ מאד, מכיון שהוא גם משמש גם כשולחן אור וגם מסננת ובזמן העברת הגרגירים מצד אחד למשנהו, כל הפסולת והנשורת כולל החרקים, נופלים למגירה התחתונה]. בזמן בדיקת הגרגירים יש לבדוק האם יש גרגירים מנוקבים המהווים סימן שהחדקונית הבוגרת הגיחה מן הגרגיר החוצה.  בתום הבדיקה והסרת החרקים והגרגירים המנוקבים, יש לבצע  את השלב הבא ואזי התוצרת תהיה מותרת בשימוש.
בתום הבדיקה הוויזואלית, יש לבצע "בדיקת בטחון" שמטרתה לאשר כי אכן כל הגרגירים המחוררים או החרקים הוסרו, באמצעות הצפה של הגרגירים השבורים והמחוררים. את ההצפה יש לבצע כדלקמן: להכין קערה של כליטר מים ולהמיס בתוכה 3 כפות מלח. לשפוך את הגרגירים בבת אחת לקערה, ומיד לערבב את כל התכולה. יש להסיר מיד את כל הגרגירים שצפו למעלה [שאם לא כן גם הם יספחו מים וישקעו]. בכך אנו מבטיחים הסרת כל הגרגירים הנגועים.
באם נמצאה נגיעות פנימית בגרגירים, רצוי שלא להשתמש בתוצרת זו משום שקשה להבטיח את הסרת כל הגרגירים הנגועים.
סובין שיבולת שועל – הסובין הוא קליפת הגרגיר והוא מהווה בין 13%-17% ממשקל הגרגיר. הסובין רגיש לנגיעות בחרקי ומזיקי מחסן, ומכיון שהוא לא עבר את כל תהליך הסינון והניפוי שעובר הקמח, החשש לנגיעות גבוה יותר. אופן בדיקת המוצר: לפני הבדיקה רצוי לסנן את הסובין במסננת שהסובין אינו עובר דרכה אך כל הפסולת יורדת למטה. מתחת המסננת יש להניח משטח בצבע כתום, ולראות האם נפלו חרקים בוגרים או זחלים. במידה ונמצא נקי, יש לפזר את הסובין ולהפרידו ככל האפשר על משטח כתום, או על גבי שולחן אור, ולבדוק האם יש חרקים בוגרים או זחלים, פסולת חרקים [ויש להבדיל מפסולת הקליפה הנמצאת שם], קורים ושאר סימנים. נמצאה נגיעות אין להשתמש באריזה כלל.
פתיתי שיבולת שועל/קוואקר – השימוש הנפוץ יותר בשיבולת שועל, הוא כאשר מעבדים אותו לפתיתים [=קוואקר]. בתום התהליך המוצר הוא בחזקת נקי, ואם יקפידו מיד לאחר הייצור על אריזה אטומה לחרקים, המוצר הסופי יהיה בחזקת נקי מחרקים. אמנם קיימים מעט מפעלים בעולם המקפידים על ייצור באופן זה ואכן מוצר זה המשווק על ידם נמצא בכל הבדיקות בחזקת נקי. אולם בשאר סוגי אריזות, או אף באריזות אטומות, אם אין הקפדה על שרשרת הייצור והמוצר עובר אחסנה קודם האריזה, יש חשש לנגיעות.
אופן הבדיקה הוא בדומה לבדיקת גרגירים שלימים. א. סינון התוצרת ובדיקת הנשורת שאין בה חרקים. ב. בדיקה ויזואלית על שולחן אור או משטח בצבע כתום, באופן שבודקים את הפתיתים ובעיקר ביניהם שלא מצויים חרקים בוגרים או זחלים, או סימני חרקים, קורים התפוסים אל הפתיתים שמקורם מן הזחלים. באם נמצאה נגיעות רצוי להימנע משימוש במוצר זה שקשה להבטיח בו את הסרת כל החרקים.