לוגו בית המעשר
|

שזיף

י"ט אדר ב' התשע"ט | 26/03/2019
פרי השזיף מוכר בארץ בצבעים שונים ובצורות שונות. יש את הזנים המבכירים כמו הסנטה רוזה ועוד שהם זנים עגולים (נוהגים לכנותם "שזיף יפני"). ויש את הזן "שזיף אירופי" "שגיב" שהוא הזן האחרון צורתו מוארכת וצבעו כהה. הזן "שגיב" למרות שהוא מצוי בשווקים הטריים עיקר תוצרתו היא לשימורי שזיפים ולייבוש. בשזיף מהזנים המאוחרים כמו השגיב או הזנים האחרים המופיעים בחודשים יולי ואוגוסט, הנגיעות שלהם ברימת זבוב הפירות גבוהה יותר. מקום עקיצת הזבוב ניכרת למתבונן היטב על גבי הקליפה. כמו"כ תתכן פגיעה של זחל עש המשמש (מקום העקיצה – ההטלה של עש המשמש ניכר ובולט יותר משל זבוב הפירות. אם כי עקיצה של עש המשמש בפירות בשילים אינה ניכרת כ"כ). כמו"כ תתכן נגיעות חיצונית של כנימות מגן כשצבע הפיגדיון הוא בד"כ בצבע חום (לעיתים אפרפר), כנימות אלו במידה ונותרות על הפרי, הרי שהם יורדים בשפשוף קל. מקום המציצה של הכנימה נראה כעין כתמים אדמדמים (לעיתים גם ירקרק). בדרך כלל הכנימה נושרת ונשארים רק מקומות המציצה, ואינם אסורים באכילה. במטעים שאינם מטופלים אחוזי הנגיעות גבוהים ביותר בכל סוגי החרקים.
אופן הבדיקה והשימוש:
לשטוף חיצונית את הפירות בפרט באיזר השקעים של הפרי. במידה וניכרים סימנים של כנימות, יש לגרדם בשפשוף קל, אם אינם יורדים הם אינם כנימות. אם כל הפירות בשרם בריא, אינם רכים יתר על המידה, ואין ניכרים סימני עקיצה או חדירה מבחוץ הם אינם חייבים בדיקה פנימית. במידה ויש חשש כלשהו, הרי שצריך לחצות כל שזיף לשניים להוציא את הגלעין ולהתבונן בבשר הפרי אם אין ריקבון או איזור כהה או אף שאריות גללים וכיו"ב. (בשזיף יפני, ניתן להוריד את ראש הפרי ולראות שאין בו סימני נבירה פנימה). במידה ונתגלה חשד כלשהו, יש לקפל את הבשר כלפי חוץ ולראות שאין זחלים (ניכרים בראשם השחור. צבע זחל עש המשמש חום-אדמדם-ורדרד. צבע זחל זבוב הפירות לבנבן). במידה ונמצאו זחלים יש לבדוק בצורה זו את כל הפירות שנקנו יחד.
שזיף מיובש:
מעבר לחשש של זחלים ורימות כמתואר לעיל במשמש טרי. (שאף אם בתהליך הייבוש הם מתים עדיין הם נשארים בשלמותם ואסורים באכילה. לאחר מות הזחל הוא משנה את צבעו לחום או שחור כהה) יש לחוש בנוסף לחרקי מחסן מסוגים שונים ובצבעים שונים (ראה פירוט לקמן בכרך רביעי). כמו"כ יש חשש להידבקות של נמלים או זבובים על גבי הפירות.
קודם האכילה יש לשטוף היטב חיצונית את הפרי תוך שפשוף כל הפרי בעזרת האצבעות. במידה ואין ניכר סימני חדירה או עקיצה, יש לפתוח בדיקת מדגם (אם אפשר יש לבדוק לכל הפחות 5% מהתוצרת) של הפירות ולהוציא את הגלעין, ולבדוק אם אין זחלים, במידה ונמצא נקי. מותרים כל הפירות באכילה. במידה ונמצאו חרקים יש לפתוח את כל הפירות ולשטפם תוך כדי שפשוף.
שימורי שזיפים:
בדרך כלל התוצרת הנמצאת בשימורים עוברת מיון היטב ואף נלקחת ממטעים מטופלים. ופטור מבדיקה. אולם כיון והזן העיקרי המשמש לשימורים הוא זן "שגיב" שהוא זן מאוחר ויש חשש לנגיעות. לכן יש לבצע בדיקת מידגם לפני האכילה (באופן המבואר לעיל בפירות טריים). במידה ונמצא זחל או רימה צפה על פני הסירופ של השימורים חובה לבדוק את התוצרת קודם האכילה, ובאם רוצים להשתמש בסירופ יש לסננו קודם השימוש בו.
ריבת שזיפים:
יש להבחין בין הסוגים השונים ואופן העיבוד של כל סוג. בסוגים שהריבה עוברת מעיכה ובישול, מותר להשתמש בריבה ללא בדיקה. (ראה פרטים נוספים לעיל בכרך הראשון פרק ו).

רימת זבוב הפירות בשזיף צהוב

רימות זבוב הפירות בשזיף אדום. מימין בהגדלה

זחל עש בשזיף לאחר ייבוש