שזיף

שזיף - המכון למצוות התלויות בארץ

פרי השזיף קיים בארץ בצבעים שונים ובצורות שונות: ה'סנטה רוזה' ועוד, שהם זנים עגולים [נוהגים לכנותם 'שזיף יפני'], 'שזיף אירופי' – 'שגיב' שהוא הזן המאוחר, צורתו מוארכת וצבעו כהה. הזן 'שגיב', למרות שהוא מצוי בשווקים הטריים, עיקר תוצרתו היא לשימורי שזיפים ולייבוש.

בשזיף מהזנים המאוחרים כמו השגיב או הזנים האחרים המופיעים בחודשים יולי ואוגוסט, הנגיעות שלהם ברימת זבוב הפירות גבוהה יותר. מקום עקיצת הזבוב ניכרת למתבונן היטב על גבי הקליפה. כמו"כ תתכן פגיעה של זחל עש המשמש [מקום העקיצה/ההטלה של עש המשמש ניכר ובולט יותר משל זבוב הפירות. אם כי עקיצה של עש המשמש בפירות בשלים אינה ניכרת כ"כ]. כמו"כ תתכן נגיעות חיצונית של כנימות מגן כשצבע הפיגדיון הוא בד"כ בצבע חום [לעיתים אפרפר]. כנימות אלו במידה ונותרות על הפרי, הרי שהם יורדים בשפשוף קל. מקום המציצה של הכנימה נראה כעין כתמים אדמדמים [לעיתים גם ירקרק].

כנימת מגן רכה נוספת שפוגעת בשזיף היא כנימת הפרלטוריה, כאשר מתחת השעווה שצבעה אפרפר יש נקבות עם ביצים, לאחר יציאת הזחל והיציאה החוצה, הם מותירים כתמים סגולים, הפוסלים את הפרי משיווק, אולם אינם אסורים על פי ההלכה, לאחר שלא נותר בהם מאומה מן החרקים. במטעים שאינם מטופלים, אחוזי הנגיעות גבוהים ביותר בכל סוגי החרקים.

אופן הבדיקה והשימוש:

יש לשטוף חיצונית את הפירות בפרט באזור השקעים של הפרי. במידה וניכרים סימנים של כנימות, יש לגרדם בשפשוף קל, אם אינם יורדים – הם אינם כנימות. אם כל הפירות בשרם בריא, אינם רכים יתר על המידה, ואין ניכרים סימני עקיצה או חדירה מבחוץ – הם אינם חייבים בדיקה פנימית. במידה ויש חשש כלשהו, הרי שצריך לחצות כל שזיף לשניים, להוציא את הגלעין ולהתבונן בבשר הפרי אם אין ריקבון או אזור כהה או אף שאריות גללים וכיו"ב [בשזיף יפני, ניתן להוריד את ראש הפרי ולראות שאין בו סימני נבירה פנימה]. במידה ונתגלה חשד כלשהו, יש לקפל את הבשר כלפי חוץ ולראות שאין זחלים [ניכרים בראשם השחור. צבע זחל עש המשמש חום-אדמדם-ורדרד. צבע זחל זבוב הפירות לבנבן]. במידה ונמצאו זחלים יש לבדוק בצורה זו את כל הפירות שנקנו יחד.

שזיף מיובש

מעבר לחשש של זחלים ורימות כמתואר לעיל במשמש טרי [שאף אם בתהליך הייבוש הם מתים, עדיין הם נשארים בשלמותם ואסורים באכילה. לאחר מות הזחל הוא משנה את צבעו לחום או שחור כהה] יש לחוש בנוסף לחרקי מחסן מסוגים שונים ובצבעים שונים, כמו"כ, יש חשש להידבקות של נמלים או זבובים על גבי הפירות.

קודם האכילה יש לשטוף היטב חיצונית את הפרי תוך שפשוף כל הפרי בעזרת האצבעות. במידה ואין ניכר סימני חדירה או עקיצה, יש לפתוח בדיקת מדגם [אם אפשר יש לבדוק לכל הפחות 5% מהתוצרת] של הפירות ולהוציא את הגלעין, ולבדוק אם אין זחלים, במידה ונמצא נקי. מותרים כל הפירות באכילה. במידה ונמצאו חרקים יש לפתוח את כל הפירות ולשוטפם תוך כדי שפשוף.

שזיפים בשימורים

בדרך כלל התוצרת הנמצאת בשימורים עוברת מיון היטב ואף נלקחת ממטעים מטופלים ופטורה מבדיקה, אולם כיון והזן העיקרי המשמש לשימורים הוא זן 'שגיב' שהוא זן מאוחר ויש חשש לנגיעות. לכן יש לבצע בדיקת מידגם לפני האכילה [באופן המבואר לעיל בפירות טריים]. במידה ונמצא זחל או רימה צפה על פני הסירופ של השימורים חובה לבדוק את התוצרת קודם האכילה, ובאם רוצים להשתמש בסירופ יש לסננו קודם השימוש בו.

ריבת שזיפים

כיון שהריבה עוברת מעיכה ובישול, הגם שלכתחילה יש לבדוק באופן שחייב לבדוק, מכל מקום כיון שיש כמה ספיקות, על כן הלכה למעשה מותר להשתמש בריבה זו אם כבר הוכנה אף ללא בדיקה [ראה בכרך א פ"ו סעי' כג]. וראה עוד בערך 'ריבה'.

רימת זבוב הפירות בשזיף צהוב

 

למידע נוסף:
חזרזר/עכובית - המכון למצוות התלויות בארץ
חזרזר/עכובית

חזרזר/עכובית פרי החזרזר משתייך לקבוצה גדולה של 'פירות יער' ושייך למשפחת ה'דומדמניתיים' [שגם 'ענבי שועל' והדומדמנית נמנים על משפחה זו – ראה בערכם]. הצבע ה'סופי'

קרא עוד »
קיווי - המכון למצוות התלויות בארץ
קיווי

קיווי פרי הקיווי [אקטינדיה] גדל על צמח מטפס, לפירות אין בד"כ מזיקים וחרקים התוקפים את הפירות [מלבד נימטודות בקרקע התוקפות את הצמח], ולכן הפרי מותר

קרא עוד »
רימון - המכון למצוות התלויות בארץ
רימון

הרימון נתקף על ידי חרקים ומזיקים שונים. במטע שאינו מטופל או בעצים בודדים שבחצרות הבתים, נתקף הפרי הן בכנימות מגן שמתמגנות ויושבות על קליפת הפרי,

קרא עוד »
חבוש - המכון למצוות התלויות בארץ
חבוש

חבוש פרי החבוש, עלול להיות נגוע גם מהמטעים המטופלים טוב יותר, ובעיקר ע"י זחל עש התפוח, ולעיתים נדירות יותר ע"י רימת זבוב הפירות [עקיצות רבות

קרא עוד »
עגבנייה - המכון למצוות התלויות בארץ
עגבנייה

עגבנייה – נגיעות, חרקים ואופן הבדיקה והשימוש העגבנייה עלולה להיות נגועה בחרקים כגון זחלים של עש ופרפרים שונים. כמו"כ, חרקים קטנים הנמצאים על גבי עלי

קרא עוד »
חרוב - המכון למצוות התלויות בארץ
חרוב

חרוב – סקירה מורחבת שיווק החרוב בארץ ישראל מחולק לשניים: האחד מתוצרת ייבוא [מהמדינות הסמוכות] ותוצרת זו, גדלה בדרך כלל במטעים מטופלים ורואים זאת בעליל,

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון