לוגו בית המעשר
|

שולה/אינטיאס/אריצ’ולה/סריול אטלנטי

י"ב אדר ב' התשע"ט | 19/03/2019

שולה/אינטיאס/אריצ’ולה/סריול אטלנטי/ AmberJack

דג השולה שייך למשפחה רחבה משפחת הצניניתיים שמשתייכים אליה האריאן,

כחלון, טרכון, טרולוס ועוד, ראה לעיל בערכם. כאשר דג אינטיאס הוא הוא הגדול שבמשפחה רחבה זו.

כאשר מידותיו הם גדולים כשלאורך הדג מגיע עד 2 מטר ולמשקל של כ 80 ק”ג.

אם כי מידותיו הממוצעות הם קטנות יותר כאשר הקטנים הם כ 30 ס”מ והגדולים המצויים 1.2 מטר.

המשקל הממוצע של דגים אלו בשיווק כ 18 ק”ג. דג זה מאופיין בחוזקו הרב, הוא נחשב לשחיין מצוין.

#279

דגים אלו מצויים עד עומק כ 360 מטר, אולם נפוצים בעומקים רדודים יותר,

הדגים חיים בקרבת גרוטאות ואניות טרופות במים.

דג זה מצוי בים התיכון, ובאוקיינוסים השונים (האטלנטי, השקט וההודי), ונפוץ בחופי מרוקו ופורטוגל,

ומבוקש ביותר ביפן שם הדג נפוץ סביב האי.

צבע הדג, כסוף-כחלחל בגופו העליון, ולעיתים הוא מצוי בצבע חום בהיר, או ירוק כהה,

חלקו התחתון של הדג לבן-כסף, כשסימנו הבולט של הדג הוא פס בצבע חום-צהוב לאורך כל גופו החוצה את גופו.

דגים אלו מזונם מדגים קטנים כמו הסרדינים או אף מבני מינו

כגון הטרכון, סרטנים, דיונונים, חסילונים ומשאר סוגי פלנקטון.

במדינות מסוימות הנגיעות בתולעי אניסאקיס גבוהה (כגון מדינות סקנדינביה), ובמדינות מסוימות זה יותר נקי

(כגון חופי ישראל פורטוגל ומרוקו). אולם גם במדינות אלו לעיתים נדירות מצויים התולעים ולכן צריך זהירות יתירה.

בנוסף דג זה משמש פונדקאי גם של טפיל Cestoda – המגיעים אל הדג בדרך כלל באמצעות מזון שהוא נגוע

(ראה לעיל במבוא על מחזור חייו של טפיל זה, וראה לעיל בערך טונה מש”כ בתמצית).

 

אופן הבדיקה והשימוש:

  • יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים,

הלשון ושאר איברי הפנים, ולשטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב.

אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.

  • את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש להסיר ולנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן,

ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, באמצעות מברשת קשה,

ויש להתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, ‘ציסטה’ או ‘כיסים’ של טפיל בתוך חלל הבטן.

(את הטפיל המצוי תחת הקרום בצמוד לחלל הבטן ניתן בקלות להבחין בצבעו הלבן הבולט תחת הקרום

ואפשר להוציאו באמצעות סכין או פינצטה וכיו”ב).

  • באם הדג משווק כקפוא שלם ללא בני מעיים או פילה,

שיש חשש שהתולעים חדרו לבשר בתהליך הניקיון שלא בוצע היטב ועד תהליך הקפאתם וכמבואר לעיל במבוא,

יש להסיר את החלק הדק של הדג שהיה עוטף את בני המעיים (מקום איברי הפנים,

שבחלק זה של הבשר נמצאים בעיקר תולעי אניסאקיס.

מיקומם עד קו האורך החוצה הדג, בתוספת כס”מ כלפי הגב) ולהשליכו.

או לחילופין בשעת הצורך, ניתן להסיר את עור הדג מעל חלק דג זה שחתכו, ולשקף אותו על גבי שולחן אור

(או ממול מקור אור), ולהתבונן אם יש תולעים בתנוחה של תנומה או תנועה הנמצאים בבשר הדג ולהסירם.

  • יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים,

ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ.

במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס”מ.

בנוסף יש לגרד את העור היטב מחשש לטפיל שיושב על עור הדג ללא חדירה לבשר הדג.