לוגו בית המעשר
|

רד סנפר/לוטין

י"ב אדר ב' התשע"ט | 19/03/2019

דג רד סנפר/לוטין/Red snapper

בסדרת הדקראים יש תת סדרה שהם דמויי דקר, ובהם יש את משפחת הלוטניים ובהם הרד סנפר.

למשפחה זו יש ארבעה תתי משפחה. דגים אלו רובם ככולם הם דגי ים,

אולם מעטים הם אף דגי מים מתוקים. ס”ה יש מעל 110 מינים במשפחה זו,

כאשר החשוב מכולם הוא ‘רד סנפר’Northern red snapper/Lutjanus campechanus .

דג הרד סנפר הוא מבוקש וחשוב מסחרית ולכן רבים הם הזיופים של דג זה לקרוא בשם זה לדגים דומים אחרים

וביניהם כמה מסוגי הורדינון (ראה להלן בערך רוטברש), ועוד סוגי דגים נוספים.

הדג הזה מקור חיותו הוא באוקיינוס האטלנטי, בים הקריבי, בגולף של מקסיקו ועוד.

#271

סביבת חייו של הדג

הדג חי בסביבת שוניות אלמוגים (ומזה הטעם טועים לדמותו למשפחת ה- Sebastes  ראה להלן בערך הבא).

הקשקשים של הדג הם גדולים. פה הדג הוא בעל לסתות הנפערות לרווחה. הדג יכול להגיע לאורך של 1 מטר ויותר,

אם כי הממוצע שלו עומד על 60 ס”מ. אורך חייו שדווח כארוך ביותר הוא מעל 100 שנה.

צבעו של הדג הוא אדום בהיר, כאשר על גבו הצבע עז יותר.

הדגים נמצאים כאמור בדרך כלל בצמוד לשוניות, אולם אינם שוכני עמקים, והם נמצאים בעומק רדוד של 10-60 מטר,

אולם לעיתים תדירות גם בעומק של 90 מטר ויש בהם גם עד עומק של 500 מטרים.

הדגים הללו מצויים תחת סלעים, או שוניות מלאכותיות כגון ספינות טרופות וכיו”ב.

הדגים ניזונים מדגים קטנים, סרטנים, דיונונים והדומים להם.

עקב הידלדלות האוכלוסייה של דג זה, כאשר הביקוש אליו מוגבר, החלו בשנים האחרונות לגדל אותו בכלובים בים,

בחוות גידול במקסיקו, ושמעתי שגם בפיליפינים יש חוות גידול של דג זה.

בשנה שעברה החל הייצוא של הדגים הללו מהחווה במקסיקו והפך להיות עסק מסחרי.

 

נגיעות בטפילים

בספרות המקצועית מובא כי במחקר שנעשה בים האלמוגים שבין אוסטרליה לקלדוניה,

נמצאו כמה סוגי טפילים בשוניות שם, ומתוכם 9 שנמצאו בדגי ‘רד סנפר’ המצוי שם.

וכבכל דגי הים המצויים בים הפתוח גם בדג זה מצויים תולעי אניסאקיס, וקיים חשש לטפיל חיצוני החודר אל העור,

וממשפחת הקפופודה הנצמד אל העור ושאר חללים, ללא חדירה לבשר הדג.

בדגים שמקורם מן הכלובים, טרם בדקנו אותם,

אולם כבכל דגי הכלובים כיון שאין בהם מחזור חיים מסתבר שהם נקיים מכל טפילים,

להוציא טפיל הקפופודה החיצוני שעל עור הדג שיכול להיות גם בכלובים וכמובא לעיל בדג הסלמון, קוד ועוד.

 

רד סנפר – אופן הבדיקה והשימוש:

 

דגים שמקורם מכלובים

בחזקת נקי מטפילים, להוציא טפיל הקפופודה.

על מנת להסיר טפיל זה התפוס בחוזקה על העור החיצוני של הדג שמשם יונק את מזונו,

יש לגרד בחזקה את עור הדג מכל צדדיו גם במקום שאין קשקשים.

ובדג קפוא, לאחר ההפשרה די בשטיפה היטב.

את ראש הדג, יש להסירו או לחילופין לחותכן לרוחבו,

להסיר את הזימים הלשון ושאר איברי הפנים, ולשטוף היטב תחת ברז מים.

או באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.

 

דגים טריים שמקורם מהים הפתוח:

יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים,

הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב.

אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.

את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן,

ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב ועדיף תוך כדי הברשה,

ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, ‘ציסטה’ או ‘כיסים’ של טפיל בתוך חלל הבטן.

יש להתבונן חזותית על גבי הדגים אם קיים טפיל חיצוני על עור הדג בשלימותו או שהחלק החיצוני הוסר,

ואז נותר מקום פציעה,ואזי יש לחטט עד שורשו ולהסירו.

בנוסף יש לגרד את העור היטב מחשש לטפיל שיושב על עור הדג ללא חדירה לבשר הדג.

בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג (ללא חדירה לבשר הדג), אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל.

או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר,

ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג (גם במקום שאין קשקשים).

ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא,

ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.

 

דגים שלימים קפואים ללא בני מעיים – מהים הפתוח:

יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים,

הלשון ושאר איברי הפנים, ולשטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב.

אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.

יש להתבונן חזותית על גבי הדגים אם קיים טפיל חיצוני על עור הדג בשלימותו או שהחלק החיצוני הוסר,

ואז נותר מקום פציעה,ואזי יש לחטט עד שורשו ולהסירו.

בנוסף יש לגרד את העור היטב מחשש לטפיל שיושב על עור הדג ללא חדירה לבשר הדג.

בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג (ללא חדירה לבשר הדג), כיון שהטפיל כבר מת מחמת ההקפאה,

הוא בקלות ניתן להסרה, ולכן לאחר הפשרת הדג יש לשטפו היטב מכל צדדיו תחת ברז מים.

את דפנות הבטן יש לנקות היטב ולהסיר את הקרום השחור ולגרד היטב בצמוד לשדרת הדג,

ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב ועדיף תוך כדי הברשה,

ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, ‘ציסטה’ או ‘כיסים’ של טפיל בתוך חלל הבטן.

את חלק הדק של הדג שהיה עוטף את בני המעיים (מקום איברי הפנים, שבחלק זה של הבשר נמצאים בעיקר תולעי אניסאקיס.

מיקומם עד קו האורך החוצה הדג, בתוספת כס”מ כלפי הגב)-יש לחתוך מהדג ולהשליכו.

לחילופין בשעת הצורך, ניתן להסיר את עור הדג מעל חלק דג זה שחתכו, ולשקף אותו על גבי שולחן אור (או ממול מקור אור),

ולהתבונן אם יש תולעים בתנוחה של תנומה או תנועה הנמצאים בבשר הדג ולהסירם.

 

פילה הדג רד סנפר:

באם הפילה הוא עם עור, יש להתבונן חזותית על גבי הדגים אם קיים טפיל חיצוני על עור הדג בשלימותו

או שהחלק החיצוני הוסר, ואז נותר מקום פציעה, ואזי יש לחטט עד שורשו ולהסירו.

בנוסף יש לגרד את העור היטב מחשש לטפיל שיושב על עור הדג ללא חדירה לבשר הדג.

ובאם היה קפוא, די בשטיפה היטב לאחר ההפשרה.

בפילה בין עם עור או לאו, את חלק הדק של הדג שהיה עוטף את בני המעיים

(מקום איברי הפנים, שבחלק זה של הבשר נמצאים בעיקר תולעי אניסאקיס.

מיקומם עד קו האורך החוצה הדג, בתוספת כס”מ כלפי הגב) – יש לחתוך מהדג ולהשליכו.

לחילופין בשעת הצורך, ניתן להסיר את עור הדג מעל חלק דג זה שחתכו, ולשקף אותו על גבי שולחן אור (או ממול מקור אור),

ולהתבונן אם יש תולעים בתנוחה של תנומה או תנועה הנמצאים בבשר הדג ולהסירם.