לוגו בית המעשר
|

פירות יבשים

י"ט אדר ב' התשע"ט | 26/03/2019
פירות יבשים הם פירות שייבשו אותם באופן טבעי בשמש או באמצעות מיכון.
   
הסיבה העיקרית לייבוש הפירות הינה למצוא חלופה לפירות מחוץ לעונה, בה הם משווקים כטריים. לפירות הללו יש חיי מדף ארוכים, עקב הייבוש והוצאת הנוזלים מהפירות [הדבר בא לידי ביטוי בירידה של כשביעית ממשקלם המקורי של הפירות]. לחלק מן הפירות בזמן העיבוד מוסיפים גופרית [להלבנה] וכן שמנים מינרליים נוספים – ראה עוד להלן בערך "צימוקים" על תהליך העיבוד. וראה עוד לעיל בערך "ירקות מיובשים".
סוגי הפירות המיובשים משתנים ממדינה למדינה, והנפוצים יותר, הם: צימוקים, תאנים, תמרים, שזיפים, משמש, פפאיה, אננס, תפוח עץ, מנגו, חבוש, בננה, חמוציות, אוכמניות, אפרסמון, אגס ועוד. וכמובן משפחת האגוזים למיניהם.
פירות יבשים נאכלים בפני עצמם, או כתוספת למרקים שונים, או בתעשיית המאפים, או כתוספת לדגני בוקר ועוד מגוון גדול של שימושים.
פירות שהם בחזקת נגועים כבר בשטחי הגידול, יש להקפיד קודם הייבוש, שהם נבדקים כדבעי, או לחילופין שהם מיוצרים בשטחים מטופלים כשהתוצרת שהשטחים מניבים הם בחזקת נקיים. וראה באריכות בכרך ג כל סוג פרי בערכו, את מצב ואופן נגיעותו, ואת השיטה לבדיקת והסרת החרקים. 
   
בתוצרת שהיא בחשש נגיעות, והמוצר הסופי פרוס לשבבים או פרוסות ואין לפרי מקומות מסתור או מחבוא [כפי שיש בירקות מסוימים או בעלי תבלין מסוימים], לאחר הייבוש המוצר בדרך נקי מחשש מזיקי שדה, מכיון שבתוך הליך הייבוש, החרקים מתים, ואם הם ממול מקור החום בתנור, הם מתפוררים, ואם לאו, במהלך השטיפות והמיון לאחר העיבוד קודם האריזה חרקים אלו נופלים והמוצר בחזקת נקי [וראה עוד לעיל בערך "ירקות מיובשים"]. אמנם אם לאחר הייבוש נותרים מקומות מחבוא, או במיני פירות מיובשים שדרכם של החרקים להתחפר בבשר הפרי, גם לאחר הייבוש הם נותרים מחופרים ובאופנים אלו אין להתיר.
בתום הייבוש המוצר עובר לאחסון ואריזה, ובזמן האחסון עלולים הירקות או הפירות המיובשים להיות מותקפים על ידי מזיקי מחסן, הן בוגרים והן זחלים, המותירים אחריהם סימנים רבים, כגון פסולת מהכרסום, קורים ושאר פסולת חרקים. במוצרים המיובשים בשמש, מעבר לנכתב לעיל, יש גם חשש שבזמן הייבוש מעופפים כגון זבובי תסיסה ייצמדו לפירות כשהם עלולים להישאר על גבי הפירות והירקות גם בתום תהליך הייבוש והאריזה. 
אופן הבדיקה והשימוש:
בסוגי פירות שיש חשש לחרקי שדה שמתחפרים בבשר הפרי והתוצרת לא נבדקה קודם הייבוש, יש להימנע מלהשתמש במוצר זה, מכיון שהבדיקה קשה לאחר העיבוד. וראה עוד פרטים נוספים בכרך ג בכל סוג פרי בערכו.
אופני הבדיקה דלהלן על מזיקי מחסן בלבד:

אגוזים:

אגוז אילסר/בונדוק/לוז – ראה כרך ג עמוד קפט.
אגוז ברזיל – ראה כרך ג עמוד קצ.
אגוז גן עדן/פיסטוק/אלה/בטנה – ראה כרך ג עמוד קצא.
אגוז המלך/פרך/קליפורניה – ראה כרך ג עמוד קצב.
אגוז מוסקט – ראה כרך ג עמוד קצג.
אגוז מקדמיה – ראה כרך ג עמוד קצד.
אגוז פקאן – ראה כרך ג עמוד קצה.
אגוז צנובר /פיניונס – ראה כרך ג עמוד קצו.
אגוז קוקוס – ראה כרך ג עמוד קצז.
אגוז קשיו – ראה כרך ג עמוד קצח.
אוכמניות מיובשות – ראה כרך ג עמוד רא. וראה לעיל בערך "אוכמניות מיובשות" וראה לקמן בערך "צימוקים" [אופן הבדיקה שווה לאופן בדיקת צימוקים].
אננס מיובש – יש לנער כל פרוסת אננס על משטח בצבע כתום וכיו"ב, ולראות האם נופלים חרקים זחלים או בוגרים, או לעיתים זעירים ביותר, או אף סימני חרקים, כגון פסולת חרקים, וכיו"ב. אם נתגלו חרקים אין להשתמש במוצר כלל. בנוסף רצוי לחתוך כמה מן הפרוסות לכמה חלקים, ולבדוק שבחללים הטבעיים של הפרי אין חרקים ובעיקר זחלים המסתתרים שם. כמו כן, קודם האכילה יש להתבונן היטב בכל פרוסה שאין בה חרקי מחסן.
   
אתרוג מיובש ומסוכר – ראה כרך ג עמוד ריב. קודם האכילה יש להתבונן היטב בכל פרוסה משני צדדיה שאין בה חרקים, או סימני חרקים [על נותני הכשרות לוודא את ניקיון קליפת האתרוג מכנימות המצויות על הקליפה, וכמפורט בערך "פירות הדר" בכרך ג].
דובדבנים מיובשים – ראה כרך ג עמוד ריט, ויש להיזהר במוצר זה משום שהנגיעות בו מצויה ביותר, כולל זחלים מהשדה הנמצאים בתוך הפרי.
חמוציות מיובשות – ראה כרך ג עמוד רלא. ואופן הבדיקה שווה לאופן בדיקת צימוקים, ראה לעיל בערך "חמוציות מיובשות" וראה לקמן בערך "צימוקים".
מנגו מיובש – ראה כרך ג עמוד רלז. קודם האכילה יש להתבונן היטב בכל פרוסה משני צדדיה שאין בה חרקים, או סימני חרקים.
משמש מיובש – ראה כרך ג עמוד רמא. עקב הצטמקות הפרי, סימני החדירה של הזחלים לפרי אינם ניכרים כדבעי, ולכן קודם האכילה יש לחצות את הפרי לשנים ולהתבונן נגד מקור אור לראות שאין חרקים.
פפאיה מיובשת – ראה כרך ג עמוד רמח. קודם האכילה יש להתבונן היטב בכל פרוסה משני צדדיה שאין בה חרקים, או סימני חרקים.
צימוקים – ראה לקמן בערך "צימוקים".
שזיף מיובש – ראה כרך ג עמוד רסג. ולמעשה, קודם האכילה יש לשטוף היטב חיצונית את הפרי תוך שפשוף כל הפרי בעזרת האצבעות. במידה ואין ניכר סימני חדירה או עקיצה, יש לפתוח בדיקת מדגם [אם אפשר יש לבדוק לכל הפחות 5% מהתוצרת] של הפירות ולהוציא את הגלעין, ולבדוק אם אין זחלים. במידה ונמצא נקי מותרים כל הפירות באכילה. במידה ונמצאו חרקים יש לפתוח את כל הפירות ולשוטפם תוך כדי שפשוף. 
   
שקדים – ראה כרך ג עמוד רסז. ויש לבצע את הבדיקה המבוארת שם, הן בשקד עם קליפה והן ללא קליפה.
תאנים מיובשות – ראה כרך ג עמוד רעב. וכפי המבואר שם אפשר לבדוק תאנים גם מיובשות, אלא שיש להקפיד לבצע את סדר הבדיקה בצורה מלאה וכמפורט שם.
תמרים מיובשים – ראה כרך ג עמוד רעט. וראה שם את סוגי התמרים השונים ואת אופני העיבוד השונים.
שאר פירות – ראה בכרך ג, בערכם, וראה בדברי ההקדמה לערך זה.
פירות יבשים טחונים – יש לפזר את התוצרת על גבי משטח בצבע כתום, ולראות שאין חרקים בוגרים או זחלים, גושים או קורים. באם נמצאה נגיעות הסרתם קשה במוצר טחון, ועדיף שלא להשתמש במוצר זה.
מוצרים המכילים פירות יבשים, כגון גרנולה או דגני בוקר, ראה לעיל בערכם את אופן הבדיקה, ובאופן זה יש לבדוק במקרים דומים.