לוגו בית המעשר
|

עדשים

י"ז אדר ב' התשע"ט | 24/03/2019
זרעי העדשים הם קטניות הגדלות על צמח עדשה תרבותית, שהוא צמח חד שנתי. על הצמח גדלים תרמילים המכילים את זרעי העדשה בכמות של 1-3 זרעים. העדשים מופיעים במגוון צבעים, כתום-אדום, ירוק-חום, שחור ועוד. העדשים מכילים בקרבם חלבון בשיעור גבוה ולכן הוא בשימוש נפוץ בפרט אצל הצמחוניים שחסר להם חלבון מן החי. העדשים משווקים במגוון צורות, עם הקליפה, ללא הקליפה, שלימים או חצויים. מקורות הגידול אף הם מגוונים, כאשר קנדה היא היצרנית הגדולה בעולם, ואחריה הודו, טורקיה, ארה"ב, אוסטרליה ועוד.
העדשים, כמו רוב סוגי הקטניות, עלולים להיפגע כשהם בשדה, על ידי זרעית [ראה לעיל במבוא בערכו], כאשר הנגיעות בחלקה היא פנימית, כלומר נקבת הזרעית מטילה את הביצה על גבי התרמיל המכיל את העדשים מצידו החיצוני ולאחר יציאת הזחל הוא חודר לתוככי התרמיל ואל תוך הזרעים ומתגלם בתוך העדש, ועם הפיכתו לבוגר, הוא מגיח מהעדש, אל אוויר העולם. הזרעית משמשת גם כמזיק מחסן, כלומר גם לאחר שהופרדו הזרעים מן התרמילים, היא פועלת באותה צורה כאשר נקבת הזרעית נצמדת אל הגרגיר עצמו ומטילה ביצה זעירה [כעין נקודה לבנה] הנצמדת אל העדש והזחל בוקע מן הביצה וחודר באמצעות נקב זעיר שהוא יוצר, לתוך הגרגיר פנימה, שם הוא מתגלם בנקודה הקרובה לקליפת העדש. הבוגר שבוקע מן הגולם, צבעו נוטה לשחור, ובהגיחו אל אויר העולם, מותיר החרק חור הגחה עגול.  [ראה בכרך א פרק ד סעיף י בנדון חרקים בתלוש ואודות חרקים כגון אלו, אם נאסרים הם כדין שרץ הארץ].
בנוסף, בזמן אחסון העדשים, הם עלולים להיות מותקפים על ידי מזיקי מחסן נוספים כגון חדקוניות, זחלים, ובאחסון לקוי מאד עם לחות גבוהה, גם על ידי פסוקאים [ראה לעיל בערכם].
אופן הבדיקה והשימוש:

עדשים שלמים:

יש להעדיף ולרכוש תוצרת ממקורות שתנאי הגידול טובים יותר ותנאי האחסון משופרים יותר. הניסיון של משגיחי הכשרות בבתי עסק, וכן בדיקות שנערכו על ידי המעבדה של המכון, הראו כי העדשים שמקורם מקנדה ומאוסטרליה נקיים הרבה יותר מהעדשים המיובאות מטורקיה, הודו, סין ושאר מדינות המזרח התיכון. ויש להעדיפם בזמן הרכישה.
אופן הבדיקה הוא לפי השלבים הבאים:
בדיקת מדגם שמטרתה לוודא האם קיימת נגיעות פנימית. יש לקחת  חופן עדשים ולחצותם לשניים, ולבדוק האם יש התגלמות פנימית. מכיון שבכל אחד מהחצאים תיתכן נגיעות פנימית, יש לוודא שהעדשים משני צדיהם שלמים וללא חורים או נקבים או מחילות ההולכות אל תוך הגרגיר פנימה. רצוי מאד לבצע את הבדיקה על שולחן אור או ממול מקור אור שיכול לשקף בקלות את תכולת הגרגיר. באם נמצאה נגיעות פנימית, חובה לחצות את כל הגרגירים ולהסיר את הנגועים, או להימנע כליל משימוש בתוצרת זו. באם המדגם מראה שהגרגירים אינם נגועים פנימית יש לעבור לשלב הבא.
בדיקה ויזואלית של כל הגרגירים השלמים. בדיקה זו מורכבת משתי בדיקות, האחת, בדיקת הגרגירים עצמם שבה מוודאים שאינם מנוקבים ואין בהם סימני נגיעות [ללא צורך לחצות אותם]. השנייה, בדיקה בין הגרגירים שמטרתה לוודא שאין חרקים בוגרים [בצבע חום כעין שאר מזיקי מחסן] או זחלים, וכמו כן שאין סימני חרקים, פסולת חרקים, קורים וכיו"ב. באם נמצאו חרקים יש לוודא את הוצאתם. אם נמצאו חרקים קטנים ניתן להסירם על ידי סינון של העדשים באופן שכל הפסולת תיפול ולאחר מכן יש לשטוף היטב את העדשים. באם אין ביטחון שהוסרו כל  החרקים, עדיף להימנע משימוש בתוצרת.
בתוצרת מטיב מעולה, ולאחר שבבדיקת המדגם נמצא שאין נגיעות פנימית. במקומות המוסדיים, במקום הבדיקה הנז' בשלב הקודם, ניתן להעביר את כל התוצרת במכונה אוטומטית לניפוי אורז [ראה על אופן פעילותה לעיל בערך "אורז"], באופן שכל הפסולת הנמצאת בין הגרגירים תיפול לחלק התחתון או תישאב.
"בדיקת בטחון" שמטרתה לאשר כי אכן כל הגרגירים המחוררים או החרקים הוסרו. את הבדיקה יש לבצע באמצעות הצפה, וכדלקמן: להכין קערה של כליטר מים, ולהמיס בתוכה 3 כפות מלח, לשפוך את העדשים בבת אחת לקערה, ולערבב מיד את כל התכולה. יש להסיר מיד את כל הגרגירים שצפו למעלה [שאם לא כן גם הם יספחו מים וישקעו]. בכך אנו מבטיחים את הסרת כל הגרגירים הנגועים.

עדשים חצויים:

בשיווק של עדשים חצויים, מחד, הבדיקה קלה יותר, מכיון שהגרגיר כבר חצוי וניתן לזהות את הנגיעות הפנימית, באם קיימת, ביתר קלות. מאידך, עדשים חצויים פגיעים יותר בתלוש, אם הם לא אוחסנו כראוי.
      
 את כל אופני הבדיקה יש לבצע כאמור לעיל בעדשים שלימים וכדלקמן:
בדיקה ויזואלית של כל הגרגירים [עדיף על שולחן אור וכמבואר לעיל]. בדיקה זו מורכבת משתי בדיקות. האחת, בדיקת הגרגירים עצמם שאינם מנוקבים ואין בהם סימני נגיעות. השנייה, בדיקה בין הגרגירים שאין חרקים בוגרים [בצבע חום כעין שאר מזיקי מחסן] או זחלים, וכמו כן שאין סימני חרקים, פסולת חרקים, קורים וכיו"ב. באם נמצאו גרגירים מנוקבים או נגועים, וכן אם נמצאו חרקים בין הגרגירים, יש לוודא את הוצאתם. במידה ונמצאו חרקים קטנים, ניתן להסירם על ידי שמסננים את העדשים באופן שכל הפסולת תיפול ולאחר מכן שוטפים היטב את העדשים. ובאם אין בטחון שכל החרקים הוסרו, עדיף להימנע משימוש בתוצרת.
בתוצרת מטיב מעולה, ולאחר שבדיקת הגרגירים העלתה שאין נגיעות בתוך הגרגיר. במקומות המוסדיים, במקום הבדיקה השנייה הנזכרת בשלב הקודם, ניתן להעביר את כל התוצרת במכונה אוטומטית לניפוי אורז [ראה על אופן פעילותה לעיל בערך "אורז"], באופן שכל הפסולת הנמצאת בין הגרגירים תיפול לחלק התחתון או תישאב.
"בדיקת בטחון" שמטרתה לאשר כי אכן כל הגרגירים המחוררים או החרקים הוסרו. את הבדיקה יש לבצע באמצעות הצפה, וכדלקמן: להכין קערה של כליטר מים, ולהמיס בתוכה 3 כפות מלח, לשפוך את העדשים בבת אחת לקערה, ולערבב מיד את כל התכולה. יש להסיר באופן מיידי את כל הגרגירים שצפו למעלה [שאם לא כן גם הם יספחו מים וישקעו]. בכך אנו מבטיחים את הסרת כל הגרגירים הנגועים.
עדשים המשווקים כשהם "בחזקת נקיים מתולעים" – באם החותם המעיד על כך, בקי בעניני חרקים, ניתן לסמוך עליו ואין חובה לבדוק, ובתנאי שתנאי האריזה תקפים, כגון אם האריזה עם וואקום, יש להבטיח שאכן הוואקום נותר, ולא חדר אויר לשקית. לאחר השימוש יש לשמור את הנותר בקירור, בכדי שלא תהיה התפתחות חדשה של חרקים.