לוגו בית המעשר
|

סול/פוטית/פלאונדר/פיונית

י"ב אדר ב' התשע"ט | 19/03/2019

סול/פוטית/פלאונדר/פיונית/Flatfish/Sole/ Flounder

משפחת הסולייתים ובניהם דג הסול היא משפחה גדולה מאד ומכיל הרבה מיני דגים שצורתם שווה והיא כעין סוליה

(בערבית מכנים את הדג נבי מוסא “משה רבינו” שחצה את הים, כך הדג נראה חצוי),

דגים אלו על מיניהם וסוגיהם השונים מצויים בהרבה ימות בעולם, דייג מסחרי שלהם ידוע בהולנד, אלסקה (ארה”ב, קנדה ורוסיה)

יש סוגים הגדלים בימות שבהולנד, ויש הגדלים בארה”ב, רוסיה, סקנדינביה ועוד.

המינים המשווקים מסחרית בין השאר, הם יילו פין סול, יילו באלי סול – אלו מגיעים בעיקר מאלסקה.

ומהולנד מגיעים דגי הדובר סול, למון סול ועוד.

#194

#195

#196

#197

#198

#199

#200

הסוגים השונים

דג זה בבגרותו שתי עיניו נצמדות זו לזו. דג זה מצד אחד הוא ככל דג כשהעור והקשקשים עליו. ומצד שני עורו לבן.

אחד מסוגי הדג מצוי גם בחופי הים התיכון. ובחופי אילת מצוי הדג עם ארס חריף. אלא שאינו מזיק לבני אדם לאחר בישול.

לאחר הפשרת הדג ניתן להבחין בעור עם קשקשים קטנים שעליו, כך הוא ברוב דגי הסול, כאשר בחלקם הם גדולים וניכרים מיד,

ובחלקם הם קטנים וניכרים רק לאחר גירוד בציפורן. אולם יש דגים השייכים למשפחה זו והם ללא קשקשים,

כלל כגון דגי סול STARRY FLAOUNDER, שאין לו קשקשים כלל, והוא דג טמא. וכן סול “בריילס” שאין עליו קשקשים,

ועוד (תמונות של דגים אלו, ועוד דגים ממשפחה זו שאינם כשרים, ראה להלן בפרק העוסק בסימני טהרה בדגים).

 

שכיחות התולעים והטפילים

אציין שבאחד הפעמים ששהיתי לבדוק תולעים בדגים אלו במפעל בסין,

מוינו שמונה ארגזי פלסטיק עם דג טמא זה מכלל הייצור של יום אחד, כלומר חלילה ללא השגחה צמודה על כך,

מאות דגים טמאים יכולים להשתחל לייצור של דגים טהורים. ועל כן יש להנחות כי קודם הייצור של דגי סול,

יש לדרוש כי הדגים השלימים המגיעים למפעל לעיבוד יגיעו ללא הראש, כיון שהם כבר לאחר מיון,

ובדרך כלל מהרבה בדיקות וניסיונות, אין בנמצא ביניהם דגים טמאים. מאידך, דגי סול שמגיעים למפעל עם ראש זה לפני מיון,

ואז מצויים דגי סול טמאים ביניהם, וכבר היו עובדות שהגיעו דגי סול עם עור, ובניהם נמצאו בבירור דגים טמאים.

והגם שבמפעל מבצעים כל העת מיון, מכל מקום, איננו מושלם באם לא עומדים על גביהם ובודקים כל דג ודג.

#201

 

הטפילים החיצוניים

טפילים חיצוניים לא נמצאו על גבי הסול (בפלאונדר נמצאה כינה חיצונית ראה להלן) התולעים בדגי הסול הם שני סוגים,

האחד הוא בתוך בשר הדג כעין גרגר אורז בצבע בהיר (לבן צהבהב).

והשני הם תולעי אניסאקיס שמצויים במעי הדגים, ובבשר הרך של הדג (היכן שהיה עוטף את בני המעיים).

וכמובן להבדיל מהגרגר אורז, שאין בעייה עם טפיל זה להלכה, כיון שהוא בתוך בשר הדגים ואינו בנמצא מחוץ לבשר,

והוא בכלל ההיתר הכללי של תולעים שבבשר הדגים (כמבואר לעיל בדיני שרץ המים)

מאידך תולעי אניסאקיס גם אותם שבבשר אסורים כדין שרץ וכמבואר שם.

מאידך בדגי סול מהולנד כיון שהדייג הוא דייג קצר,

#202

ומגיע למפעל עם בני המעיים, להבדיל מאלסקה שזה דייג ארוך וזה באונייה שם נשפך על הסיפון,

ועובר ניקוי ושוב מוקפא לשלוח למפעלים, לכן במציאות הנראית לעינינו,

דגי סול שמקורם מדייג מקומי בהולנד תולעי אניסאקיס אינם חודרים לבשר הדג אלא הם נשארים בתנומה על חלקי הפנים,

שמנוקים עם ההגעה למפעל והתולעים בתוכם, ובשר הדג נותר נקי מתולעים

(להוציא בטפיל כעין גרגר אורז שכן מצוי גם שם, ואינו אסור הלכה למעשה).

משא”כ במיובא מדייג ארוך, נותרים תולעים בדפנות, ותולעים רבים חודרים לבשר, ולאחר הקפאת הדג,

כעבור זמן גם הם קופאים, ונותרים בבשר בדג בצורה שהם היו,

לעיתים כעין ספירלה ולעיתים תוך כדי הילוך וכנראה בתמונות.

#203

#204

#205

#206

 

 

אופן הבדיקה והשימוש:

סול סיני/אלסקה  Yelloe fin/Yelloe belly-soleפוטית:

לאחר הסרת העור השחור, אין צורך בהסרת העור הלבן (כיון שעורו לבן הוא משתקף עם העור),

יש להניח את פילה הדג על גבי שולחן אור, ובמידה וקיימים תולעים, ניתן להבחין בהם בקלות.

ובאמצעות פינצטה אפשר לאחזם בקצה ולשלפם בשלמותם.

 

סול הולנדי Dover sole  Lemon sole  ועוד:

כמבואר לעיל, דג זה מחמת אופי הדייג בהולנד, וצורת העיבוד,

הוא בחזקת נקי מתולעי אניסאקיס, ומעיקר הדין הדג פטור מבדיקה.

והחושש ורוצה להחמיר לעצמו, יכול לשקף את הדג לאחר ההפשרה ממול מקור אור,

ולראות אם בכל אופן הוא מהבודדים שכן נמצא בבשרם תולעי אניסאקיס.

 

פלאונדר/פיונית Arrowtooth Flounder:

דג זה שייך גם הוא לסדרת הסוליתאים, ומבחינה מסחרית נחשב כתחליף לסול מהמינים הנז’.

נגיעותו כמו בשאר דגי הסול לפי סוגי המדינות וכמבואר לעיל.

בנוסף להם יש לציין שדג פלאונדר המיובא מהולנד, לעיתים יש על עור הדג כינה חיצונית ממשפחת הקפופודה.

 

אופן הבדיקה והשימוש:

 

כשמקור הדג מהולנד:

דג זה מחמת אופי הדייג בהולנד, וצורת העיבוד, הוא בחזקת נקי מתולעים ולכן מעיקר הדין הדג פטור מבדיקה.

והחושש ורוצה להחמיר לעצמו, יכול לשקף את הדג לאחר ההפשרה ממול מקור אור,

ולראות אם בכל אופן הוא מהבודדים שכן נמצא בבשרם תולעי אניסאקיס.

מאידך יש לחוש לכינה החיצונית שעל העור, בדומה למצוי על גבי דג הסלמון, כינה זו איננה חודרת אל הדג

ולאחר שהיא מתה אין לה אחיזה כלל בדג, ויורדת מיד בשטיפה או בנגיעה קלה, ולכן תוצרת לאחר הקפאה,

יש להפשיר את הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים, ובכך מובטח שבאם כינה זו הייתה על עור הדג,

הרי שהיא הוסרה במהלך השטיפה או הגירוד.

תוצרת טרייה יש לגרד היטב את העור באמצעות סכין או מברשת קשה על פני כל עור הדג.

 

כשמקור הדג מאלסקה/סין:

יש להסיר את העור לחלוטין, כדי שהבשר שהוא עבה יותר יוכל להשתקף כדבעי,

להניח את פילה הדג על גבי שולחן אור, ובמידה וקיימים תולעים, ניתן להבחין בהם בקלות.

#207

#208

ובאמצעות פינצטה אפשר לאחזם בקצה ולשלפם בשלמותם.