לוגו בית המעשר
|

ממרחים / סלטים

כ' אדר ב' התשע"ט | 27/03/2019
הגדרתו המקובלת של ממרח היא, מזון מוצק אך רך, שניתן למרוח בשכבה אחידה, כאשר בדרך כלל אין בו גושים של המוצרים ממנו הממרח מיוצר. ככלל, ניתן למנות עשרות סוגי ממרחים המצויים כיום כאשר המפורסמים שבהם, ממרח שוקולד, ממרח תמרים, ממרח בוטנים [חמאת בוטנים], ממרח זיתים, ממרח ערמונים, ממרחים חלביים [כגון חמאה, גבינה ועוד], ממרח ריבת חלב ועוד.
יש ממרחים נוספים שנוהגים לכנותם "סלטים", כגון טחינה, איקרה ועוד. ויש את קבוצת הסלטים שהמוצרים אינם ממרחים ואינם נזילים, כגון סלט פלפל קלוי, כרוב ועוד, מוצרים מקטגוריה זו, רבים הם בחשש נגיעות של חרקי שדה, ועל ועד הכשרות לוודא קודם הייצור שהמוצרים נקיים מכל חשש, וראה בכרך ג בערכם של סוגי הירקות השונים. בדרך כלל גם במוצר הסופי אין מקום להתיר באם הוא יוצר ללא הקפדה על עניני תולעים, מכיון שהמוצרים נשארים כחתיכות גדולות או אף עם מקומות מסתור, ואין להשתמש במוצרים אלו ללא בדיקה היטב, באם היא לא נעשתה קודם הייצור.
מבחינה הלכתית יש חשיבות מיוחדת לאופן עיבוד המוצר. ככלל, גם מוצרים העוברים טחינה דקה, באם הם בחשש נגיעות, חובה לבודקם לפני הטחינה [כמבואר בכרך א פרק ו מסעי' טו ואילך, כאשר לעיתים חייבים בדיקה יסודית ולעיתים די בבדיקה קלה, והכל כמבואר שם]. אמנם כאשר המוצר הסופי מונח לפנינו לאחר שהוא כבר נטחן, רק שאיננו יודעים האם נבדקה התוצרת כנדרש קודם הטחינה, אזי באם המוצר הסופי טחון היטב, כגון ממרח התמרים [ראה אודות ממרח זה בכרך ג עמ' רפא], ממרח ערמונים, חמאת בוטנים, ממרח חומוס וכיו"ב, המוצר מותר באכילה, ואיננו חייב בדיקה.
מוצרים שאינם אחידים לאחר עיבודם, ונותרים בהם גושים או חתיכות מהמוצר שמהם יוצרו, יש לוודא את אופן העיבוד, וגודל החתיכות שנותרו. לדוגמא, ממרח – סלט איקרה, אינו עובר טחינה ממש אלא נטחן באמצעות מכשיר "סטפן" המפרק את הקרום החיצוני, אך מותיר את ביצי הדגים הקטנים כמות שהם, ואז גם התולעים נותרות שלמות, ועל כן אין כל היתר הלכתי לאכול את המוצר ללא בדיקה [ראה בכרך ב בערך "ביצי דגים"].
ממרח "פסטו" המיוצר מעלי תבלין טריים [בזיליקום, תרד, כוסברה או פטרוזיליה – כמובן שיש לבדוק את כל המוצרים כדינם וכמפורט בכרך ג בערך של כל סוג ירק. הנכתב כאן הוא למוצר לאחר שכבר עיבוד] – בתוספת צנוברים שום ושמן זית. באם הוכנס למערבל מזון עד שהפך למחית חלקה, אזי באם המוצר הסופי לפנינו ואיננו יודעים האם העלים הוכשרו כדין, המוצר מותר באכילה.אולם בכתישה ידנית, או שהמחית אינה אחידה וחלקה, אין וודאות לביטול החרקים והמוצר אסור באכילה. וכבר אירעו מקרים שבדקנו ממרח "פסטו" ונמצאו בו חרקים שלימים, ועל כן יש לוודא כי גורם הכשרות על המוצר הוא גורם כשרות "מהדרין" המקפיד היטב על עניני חרקים.