לוגו בית המעשר
|

לברק

י"ט אדר ב' התשע"ט | 26/03/2019
דגי  הלברק יש שמקורם בתנאי שביה (מפרץ אילת ועוד) , והם בחזקת נקיים ואינם טעונים בדיקה. ויש שמקורם מים סוף, הים השחור ומזרח האוקיינוס האטלנטי, ובאלו יש להיזהר יותר כבכל דגי הים שיתכן שמצוי בהם תולעים בחלל הבטן, ויש דגים הנידוגים במימי הים התיכון בכל אזורי הדייג באזור יפו, חדרה, אשדוד. ובאלו מצוי טפיל ממשפחת הקפופודה .בבדיקות שעשיתי בארץ נמצאו הטפילים בעיקר בתוך חלל פה הדג ועל גבי הלשון. ויש לבדוק בדיקות נוספות אם טפיל זה מצוי גם על עור הדג מבחוץ.
אופן הבדיקה והשימוש:
כאמור דגי הלברק שמקורם בכלובים שבמפרץ אילת, הם בחזקת נקיים ואינם טעונים בדיקה. הלברק שמקורו מים סוף, יש לחשוש לתולעים בחלל הבטן, ולכן לאחר ניקוי הדג מאיבריו הפנימים, יש להתבונן שלא נותרו תולעים (מפותלות כעין "ספירלה"), ובמידה ונמצאו תולעים יש לנקות היטב את חלל הבטן עם סכין, ובצמוד לשדרת הדג, ולאחר הנקיון לשטוף היטב תחת ברז מים.
הלברק  – דג ים שנידוג בחופי ישראל כיון שמצויים טפילים בחלל הפה של הדג, עדיף להשליך את ראש הדג לחלוטין. ובמידה ורוצים להשתמש בו, יש לפתוח את הראש ולהתבונן היטב בכל החללים ועל לשון הדג באם נמצאים טפילים שקופים, ובמידה ונמצאו טפילים הם יורדים בקלות בחוד סכין או באמצעות פינצטה. בנוסף, בדג לברק מחופי ארץ ישראל מצוי בהם שרשורים או לעיתים תולעים ממשפחת האנסיקיאדה (בפרט בעונות מסויומות בשנה). ולכן, לאחר ניקוי הדג מאיבריו הפנימיים, יש להתבונן היטב שלא נותרו "כיסים" של טפילים אלו בתוך חלל הבטן. במידה ונמצאו יש להוציאם – הם יוצאים בקלות הגם שחלקם האחורי תפוס מעט בבשר. את הראש עדיף להסיר לחלוטין או לחילופין לבודקו היטב בכל חלליו. יש להתבונן היטב גם בבשר שבקצה חלל הבטן (באזור שמחובר הסנפיר שם לבשר) כיון שלפעמים הטפילים חודרים לשם.