לוגו בית המעשר
|

דונים הסלעים

כ"ט טבת התשפ"א | 13/01/2021

דג דונים הסלעים/ Phycis phycis/Mostelle

דגי דונים הסלעים חיים ומסתתרים בין הסלעים ובינות לאצות ים (ומכאן שמם ביוונית),

גודלם יכול להגיע ל 25 ס”מ, אם כי יש דיווחים על זכרים שנתפסו בגודל 65 ס”מ.

סימני הזיהוי שלהם הוא הפה הרחב והשפתיים העבות שלהם. ועל הסנטר יש להם כעין גוש.

הדגים הללו פעילים בעיקר בלילה, ובמהלך היום הם מסתתרים בין סלעים.

דגים אלה חיים על קרקעית בוצית וחולית בקרבה לסלעים ובדרך כלל בעומקים של 100-200 מטר, אם כי יכול להגיע גם עד 600 מטר.

מזונם הוא דגיגים קטנים, וחסרי חוליות שונים הנמצאים במקום חיותם. על פני כל גוף הדג יש קשקשים קטנים המכסים את גופו.

דגים אלו נפוצים במערב הים התיכון, בפורטוגל (שם הדג מסחרי יותר)

ובחוף המערבי של צפון אפריקה, מרוקו (שם הוא נפוץ בקרב חנויות הדגים) ובאיים הסמוכים.

ככל דגי הים, לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף.

 

 

אופן הבדיקה והשימוש:

  • יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים,

הלשון ושאר איברי הפנים, ולשטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב.

אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.

  • את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן,

ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב,

ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, ‘ציסטה’ או ‘כיסים’ של טפיל בתוך חלל הבטן.

  • יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתונים,

ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ.

במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס”מ.

  • בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג (ללא חדירה לבשר הדג), אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל.

או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר,

ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג (גם במקום שאין קשקשים).

ובאם הוא נדוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא,

ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.