לוגו בית המעשר
|

דובדבן

י"ט אדר ב' התשע"ט | 26/03/2019
פרי הדובדבן גדל במדינות שונות, ונגיעותו בחרקים שונה ממדינה למדינה. הנגיעות המצויה היא במינים המתוקים של הדובדבן (SWEET CHERRY). ועיקר הפגיעה היא מזבוב הפירות הים תיכוני. הגידול הטרי בארץ ישראל הוא בדרך כלל ממטעים המטופלים היטב, והתוצרת בחזקת נקיה ואין חובה לבודקה. כמו כן במטעים בתורכיה יש הנקיים מאד ויש שנגועים ביותר. במזרח אירופה (בפרט באזור דרום מולדביה ועוד), הנגיעות מרובה מאד. את הזחל שצבעו לבן קל לזהות על גבי בשר הפרי האדום או השחרחר. אלא שפעמים הזחל מתחפר בתוך בשר הפרי ולא ניכר רק לאחר שהוא יוצא.
הדובדבנים החמוצים (SOUR CHERRY) יותר נקיים (מדובדבנים אלו עושים ריבות ולעיתים שימורים ללא חרצנים או דובדבנים מיובשים). אולם גם הם חייבים בדיקה כבמתוקים (בבדיקות שעשיתי במולדביה של דובדבנים חמוצים, בתחילת העונה, נמצאה נגיעות מרובה מאד מאד בכל ארגז וארגז).

רימת זבוב הפירות בתוך הפרי

רימת זבוב הפירות בתוך הפרי (בעיגול הכתום). סימון מקום החדירה מבחוץ (בעיגול הכחול)

רימת זבוב הפירות שנותרה על גבי דובדבנים מיובשים לאחר ייבוש בתנור עם אויר חם של 80 מ"צ למשך 12 שעות!

רימת זבוב הפירות בינות לדובדבנים המיועדים לתעשייה

אופן הבדיקה והשימוש:
פירות הנלקחים ממטעים מטופלים היטב, כאמור הם בחזקת נקיים ואינם חייבים בדיקה.
פירות שנלקחו ממטעים שאינם מטופלים, יש לחצות את כל הפירות   להסיר את הגרעין ולהתבונן היטב שאין מצוי זחל הזבוב בתוך הפרי (הגם שבד"כ אמורים להופיע סימנים של נגיעות, כגון חורים או סימני נבירה, או רכות ומסמוס יתר, מכל מקום כיון שלא כולם בקיאים לידע את הסימנים, לכן חובה לחצות כל פרי ופרי). במידה ונמצא פרי נגוע יש להזהר היטב בבדיקת שאר הפירות. בפרי שיש לו סימנים מחשידים כחורים או רכות יתר, יש להתבונן היטב בכל בשר הפרי, ואף למשש בקלות על בשר הפרי, כיון שפעמים רבות שהזחל מתחפר בתוך בשר הפרי, ואינו ניכר.
פירות שאין יודעים את מקורם (כגון משגיח המקבל תוצרת לעיבוד במפעל, ואינו יכול לעמוד על טיבו של החקלאי), יש לעשות בדיקת מידגם מכל מיכל או אריזה (בפרט אם מגיעה תוצרת מכמה חקלאים), ולראות שאכן התוצרת נקיה, במידה ויש נגיעות, אם הכמות היא קטנה לבית הפרטי יש לפתוח כל אחד ולבדוק וכאמור לעיל. במידה והפירות מיועדים לתעשייה יש לפסול את כל התוצרת משימוש אף אם נמצאה נגיעות בודדת במידגם.
שימורי דובדבנים:
כיון שבאופן תעשייתי הבדיקה קשה, על כן במידה והתוצרת הטריה נתקבלה כשהיא ללא נגיעות, ובמפעל יש מערכת מיונים טובה, אזי אין חובת בדיקה. אולם בתוצרת שהגיעה כשהיא נגועה, גם אם יעשו את המיונים הטובים זה לא יועיל, כיון שאין באפשרותם בכמות מסחרית להגיע לתוצאה טובה. ולכן חובה לבדוק כל פרי ופרי. כל האמור הוא הן בדובדבנים מתוקים והן בחמוצים. הן עם חרצנים והן נטולי חרצן. (הגם שחמוצים שהם נטולי חרצנים הם יותר נקיים בד"כ, ואם יש צורך לקחת ולבדוק, עדיף לרכוש חמוצים נטולי חרצנים).
הצרכן יכול לוודא את רמת הנקיון של התוצרת רק באם חותם הכשרות שטבוע על הקופסא מעיד שהתוצרת "בחזקת נקיה מחרקים". שאל"כ יש חובת בדיקה על כל הפירות שבקופסא.
דובדבנים מיובשים:
דינם כמפורט לעיל בשימורי דובדבנים. וראוי לציין, שהגם שהתוצרת עוברת ייבוש בתנור (=אויר חם) במשך 12 שעות בחום של 80 מ"צ, מכל מקום בשר הפרי שמחפה על הרימה שבתוכו, מונע את התפרקות הזחל והוא נותר בשלימותו בתוך הפרי.(ראה תמונה המצורפת, שהחרק נותר בשלימותו גם כשחציו מחוץ לפרי). כיון שהתוצרת לאחר ייבוש מצומקת וקשה מאד לראות סימנים חיצוניים של נבירה או חדירה. כמו"כ הבדיקה הפנימית קשה מאד כיון שבשר הפרי מצומק, ויתכן שבתוכו יש חרק וקשה מאד לגלותו. לכן יש להמנע כלל מלהשתמש בדובדבנים מיובשים ללא כשרות שהתוצרת נבדקה והיא בחזקת נקיה מחרקים. לחילופין אם יש צורך כלשהו להשתמש בדובדבנים מיובשים, יש להשרותם במים פושרים למשך כשעה, ולאחר שהם חוזרים לגודלם הטבעי, יש לחצותם ולבודקם מנגיעות. באם בזמן ההשריה צפו חרקים על פני המים, יש להמנע כליל מלהשתמש בדובדבנים אלו.
שאר מוצרים המכילים דובדבנים ראה לקמן בכרך הרביעי.