לוגו בית המעשר
|

גויאבה / גויאבה תאילנדית

י"ט אדר ב' התשע"ט | 26/03/2019
פרי הגויבה הוא פרי רגיש מאד לחרקים, עקב בשרו העסיסי, ועקב כך שלעיתים הוא מושהה על העץ זמן רב, עיקר הפגיעה בפרי הוא של רימת זבוב הפירות, המטילה את ביציה לתוך הפרי באמצעות צינור הטלה שבקצה של נקבת הזבוב, הזחלים חודרים פנימה למרכז הפרי, צבע הרימה זהה מאד לצבע בשר הפרי ויש להתבונן היטב בזמן הבדיקה (ניתן לזהות בקלות יתר על פי ראש הרימה שצבעו שחור), הגם שתתכן נגיעות גם במטעים מטופלים אולם זה בכמות מועטה מאד. מאידך במטעים שאינם מטופלים או בחצירות הבתים פגיעת הזבוב מרובה מאד. כמו כן במידה פחותה תתכן נגיעות חיצונית של כנימות מגן שיושבות על קליפת הפרי.
הגויאבה התאילנדית, בשרה קשה מאד ופחות עסיסי, ואף היא נקטפת ונמכרת כך, בארץ ישראל מגדלים אותה חקלאים בודדים בלבד. אולם בתאילנד ובעוד מקומות באסיה זו הגויבה המצויה. בפרי מזן זה של גויבה, הנגיעות פחותה מאד וכמעט אינה מצויה. (ראה עוד ב"שימורי גויבה").

פרי הגויאבה חצוי. למטה מימין, כנימות מגן בראש הפרי

פירות גויאבה תאילנדית בעודם מחוברים וטרום ההבשלה

אופן הבדיקה והשימוש:
הגויבה הנמכר בשווקים ואף בשווקים המסודרים, אינו בהכרח ממטעים מטופלים, ועד היום (נכון לשנת תשס"ה) חלק ניכר מהפירות מגיעים ממטעים שלא מטופלים כנצרך. ולכן חובה לבדוק את הפרי בצורה הבאה: כיון שלאחר הקילוף קל יותר לזהות סימני חדירה או עקיצה של הזבוב, יש לקלף את הקליפה מהפרי, לאחר הקילוף יש להתבונן חזותית על כל שטח הפרי, במידה והכל בריא לחלוטין ואין רכות יתירה, ניתן לאכול את הפרי. במידה ויש חשש כלשהו מחמת רכות או מחמת סימני חדירה לתוך בשר הפרי, יש לפרוס את הפרי לפרוסות ולבדוק בכל פרוסה אם ישנם זחלים.(ניתן גם לכתחילה לחתוך לפרוסות ללא הסרת הקליפה, ולבדוק כל פרוסת פרי, רק שיש לבדוק חזותית באם יש כנימות מגן על גבי הקליפה – הכנימות יורדות בקלות בשפשוף קל).
שימורי גויאבה הנמכרים בשווקים בארץ ישראל זה בדרך כלל ועל פי רוב ממדינות אסיה ובעיקר מתאילנד, והם בחזקת נקיים, גם מחמת הזן של הגויבה שהם משתמשים שהיא בדרך כלל נקיה, וגם משום שהתוצרת עוברת מיון היטב.
שאר מוצרים המכילים גויאבה ראה לקמן בכרך הרביעי.