לוגו בית המעשר
|

ברמונדי

י"ח אדר ב' התשע"ט | 25/03/2019
דג  ברמונדי הוא דג גדול מאד (בממוצע של 1 ק"ג ומעלה, כשהגדול ביותר נידוג באוסטרליה באורך של מטר וחצי ובמשקל של 23 ק"ג). בארץ ישראל הוא גידול חדש הגדל בבריכות של מים מליחים. אולם הוא ידוע ומוכר שנים רבות ובעיקר במדינות המזרח (ומוכר גם בשמו הנוסף: Lates Calcarifer שפירוש דג נהרות עב קשקשים). מקורו של הדג מצפון אוסטרליה שם הוא חי ומתרבה בלגונות ובמפרצים החמימים. אולם ניתן למצוא אותו באגני גיאות ומקווי מים פנים יבשתיים, בשפכי נחלים ובנהרות. הוא חי לו במים מלוחים ובמים מתוקים, ללא העדפה של ממש ורק בעונת הרבייה, בתחילת הסתיו, הוא נודד להטיל את ביציו ממים מתוקים למי הים המלוחים.
כיום  באוסטרליה מגדלים את הדג הזה בבריכות של מים מליחים או בכלובים שבמפרצי הים. אולם הוא מצוי מאד גם בים במפרץ הפרסי ועד הפיליפינים. בדרום סין מעבדים דג זה במפעלי עיבוד, מדגים הנדוגים בימות הסמוכים. בארץ ישראל כאמור, הגידול הוא בבריכות של מים מליחים.
מבדיקות שעשיתי בסין הדגים (שנידוגו בים בסביבתם הטבעית). נקיים לחלוטין הן מטפילים חיצוניים והן מתולעים בחלל הבטן. אולם בארץ נמצאו הדגים הגדלים בבריכות מים מליחים, נגועים מאד בטפיל "לרניאה".  (לטענת המגדלים הטפילים הגיעו עם הדגיגים הגדלים במים מתוקים – שהם קיבלו לבריכות).
אופן הבדיקה והשימוש:
דגים  הנקנים בחנויות העומדות תחת פיקוח כשרותי מיוחד גם לענין טפילים, מקורם מבריכות מטופלות כדבעי, ואין חשש לטפילים חיצוניים כלל, ומותרים באכילה ללא בדיקה.
דגים  הנקנים ממקומות שאינם תחת פיקוח לענין חרקים, יש להתבונן בבדיקה חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה מהלרניאה, מותר הדג באכילה, ובמידה ויש חשש יש יש לחטט עד שורשו ולהסירו.