לוגו בית המעשר
|

ברבוניה

י"ח אדר ב' התשע"ט | 25/03/2019

ברבוניה/אדמירל פס צהוב/מולית הפסים/מולית אדומה/סולטן איברהים/ Red mullet

דגי  הברבוניה הם דגי ים קטנים שמידותיהם בממוצע בין 10-15 ס”מ אולם גודלם מגיע עד כ-30 ס”מ.

הדגים מצויים בימות רבים בעולם, באוקיינוס ההודי ועד לחופי אוסטרליה וסין ובמזרח הים התיכון ומצויים במדינות רבות,

כמו ספרד, הולנד, סרי לנקה, הודו, תאילנד, מדינות אפריקה כגון אריתראה ועוד, ישראל, מצרים ועוד.

דגי המולית הם דגי להקות, החיים בעומקים שבין 10 – 300 מטר, וחיים בסביבה חולית.

לדגים יש בינים המסייעים להם כאיברי חישה לחפש אוכל. מזונם הוא סרטנים, תולעים ורכיכות.

הברבוניה האדומה, נקראת כך עקב צבע הדג, שהוא אדום ורדרד.

קיים מין נוסף הנקרא אדמירל, פס צהוב, על שם הפס הצהוב הקיים לאורך גופו

והוא מצוי כיום בים התיכון אליו הגיע מהאוקיינוס ההודי וים סוף דרך תעלת סואץ.

ומין נוסף שהוא הנדיר יותר ‘מולית הפסים‘ שגם הוא נפוץ בים התיכון.

קיים דג נוסף המכונה ברבוניה לבנה, אולם אינו שייך למשפחה זו ראה לעיל בערך דג בננה.

ככל דגי הים, לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף.

 

ברבוניה – אופן הבדיקה והשימוש:

דג טרי שלם

יש להסיר את הראש, את איברי הפנים יש להשליך, ולנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן,ובצמוד לשדרת הדג,

ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים,

‘ציסטה’ או ‘כיסים’ של טפיל בתוך חלל הבטן.

ולהתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב,

באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ.

במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס”מ.

ומחשש לטפיל שיושב על עור הדג (ללא חדירה לבשר הדג), אפשר להסיר את העור,

או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר,

ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג (גם במקום שאין קשקשים).

ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא,

ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.

פילה קפוא מייבוא (בעיקר מתאילנד)

בחזקת נקי, ואינו טעון בדיקה.