לוגו בית המעשר
|

אשכולית – פירות הדר

י"ח אדר ב' התשע"ט | 25/03/2019
בפירות הדר ככלל, רבים מאד הכנימות היושבות וניזונות מהפרי, חלקם הם כנימות ממוגנות: כנימה אדומה, כנימה שחורה, כנימת פסיק ההדרים. וחלקם אינם ממוגנות כגון הכנימה הקמחית של ההדרים (עקב צבעה הלבן וכיסוייה כעין שעוה לבנה היא מכונה "קמחית").

כנימת פסיק ההדרים על גבי תפוז

 

כאמור לעיל כל הכנימות אמורות לרדת בשפשוף קל, וצורתם סימטרית. אולם פעמים שיש פגמים או כתמים טבעיים שאינם אלא לכלוך צור

תם אינה אחידה, ואינם יורדים בשפשוף קל, ואינם סימן לחרקים. כמו"כ "איצרית ההדרים" שגם היא ממשפחת הכנימות ותוקפת בעיקר את העלים, גורמת לפייחת על העלים

 ועל הפירות, אך אינה יושבת על הפירות, וחלק מהכתמים הם מאיצרית זו. (חלק מהפירות מקבלים כתמים ממציצת "תריפס השמש" ).
גם פירות שעוברים מיון, הברשה ושטיפה וכו' בבתי אריזה, הגם שחלק ניכר מאד של הכנימות יורד בטיפול זה, עדיין נשארים כנימות בפרט הממוגנות על גבי הפרי, וחובה להסירם לפני כן. בנוסף לפגיעת הפרי מן הכנימות, זבוב הפירות הים תיכוני פוגע בפירות ההדר, לאחר הטלת הביצים בתוך הפרי על ידי נקבת הזבוב, הרימות מתפתחות ונכנסות לתוך פלחי הפרי, המקום הופך להיות רך (במקרים חריגים מתחיל לרקבון המביא אחריו את זחלי זבוב התסיסה). מקום העקיצה ניכר, אולם על הקליפה הפנימית (הלבנה) הוא ניכר ביותר. כאמור במטעים מטופלים היטב וכך המצב בכלל פירות ההדר המשווקים דרך בתי האריזה, הנגיעות מודברת ואין חשש לנגיעות. (אם כי יש שנים שלא נעשית הדברה כללית של משרד החקלאות, ואזי ניתן לראות נגיעות גבוהה). אולם במטעים שאינם מטופלים או מחצרות הבתים יש צורך בזהירות ובבדיקה יתירה.
אופן הבדיקה והשימוש:
יש להתבונן ויזואלית סביב כל הפרי לראות אם יש כנימות על גביו. במידה ומוצאים כנימות, אם הם בודדות

רימת זבוב הפירות צפה על פני מיץ תפוזים סחוט

ניתן להורידם בשפשוף ידני, ובמידה והם רבים כדאי
להשרותם במים עם חו
מר ניקוי (לרככם) ובעזרת מברשת קשה לשפשף את הפרי מכל צדדיו, ובכך מובטח נקיונו. במידה ורוצים לקלף ללא נקיון מוקדם, יש לשים לב לאחר הקילוף שלא עברו חרקים על בשר הפרי (ורצוי לשוטפו תחת ברז מים). במטעים שאינם מטופלים, או אף במטעים מטופלים כאשר מתגלה ריעותא כגון פרי רך או סימני חדירה, לאחר הקילוף, יש להתבונן היטב סביב הפרי באם נראים סימנים מחשידים. במידה ונמצאו סימנים, יש לבדוק כל פלח ופלח שהוא נקי ושאין בו זחלים של רימות הזבוב.

פירות לסחיטה:

במידה והם עוברים סינון לאחר הסחיטה בבד צפוף (כמו בד חיתול של תינוקות), אפשר לסחוט את הפרי כמות שהוא, ולאחר סינונו הוא מותר בשתיה. במידה והוא אינו עובר סינון, יש לנקותו מהכנימות (כמבואר לעיל), ופירות הנלקחים ממטעים שאינם מטופלים יש להסתכל לאחר הסחיטה שלא צפות הרימות במיץ הסחוט. (גם כנימות במידה ועברו לתוך המיץ הם אמורות לצוף). מיץ הנמכר סחוט, אם זה מייצור תעשייתי, אפשר לשתותו ללא חשש, כיון שבייצור התעשייתי המיץ עובר סינון.

סימון מקום עקיצת זבוב על הפרי [בהגדלה]

מיץ פירות קפוא:
בחלק ממפעלי הייצור של המיץ הקפוא, מערבבים מיץ נוזלי יחד עם קליפות של הפרי כשהם טחונות (ואז מתקבל חומר סמיך מאד, ובחלק מהמפעלים החומר אינו עובר סינון נוסף מעבר לסינון המיץ), מבדיקות רבות שעשינו במידה וקליפות הפרי נגועות בכנימות, ולא עברו נקיון קודם, הכנימות עוברות לחומר הסמיך, (ולא אחת נפסלו כמויות רבות של תוצרת משיווק בשל כך). לכן חובה לנקות את קליפות הפירות האמורים להכנס לתערובת קודם השימוש בהם. (הנקיון המומלץ הוא כמבואר לעיל: השריה של הפירות בחומר ניקוי לריכוך אחיזת הכנימה. ולאחר מיכן שפשוף של הפרי מכל צדדיו בעזרת מברשת קשה. באחד מהמפעלים שבהשגחתינו, לאחר ההשריה מעבירים כל פרי תחת קיטור של מים היוצאים בכח רב, והשיטה הוכחה כיעילה מאד לניקוי מוחלט).
מחית תפוזים קפוא [שמעובד יחד עם גרידת הקליפה] עם כנימות מגן שצפות למעלה
קליפות פרי לתעשיה:
יש להקפיד על נקיון מוחלט של הקליפות לפני השימוש, וכמבואר בסוף הקטע הקודם.