לוגו בית המעשר
|

אמנון (מושט)

י' אדר ב' התשע"ט | 17/03/2019
בדגי  אמנון, הגדלים במים מתוקים או בבריכות בארץ ישראל קיימים בעיקר המינים הבאים: אמנון הירדן. אמנון היאור. אמנון הגליל. אמנון המצוי ותוצרי הכלאה שונים ממינים אלו. קיים חשש הן של נמטודות (קונטרצקום) והן של טפיל הארגולוס והארגיזלוס שהם טפילים חיצוניים. כמו כן באופן יותר נדיר תתכן נגיעות של טפיל הלרניאה על דגי האמנון (כנראה בתמונה). (בבריכות מוזנחות לחלוטין תתכן נגיעות של טפילים חיצוניים חד תאיים "איכתיופתיריוס" נראים על זימי הדג כעין נקודות לבנות וגודלם כחצי מ"מ, טפילים אלו נמצאים גם מתחת לעור וגם על גבי הזימים, הבוגרים בוקעים מתוך עור הדג ונושרים למים, והם שוחים במים ונצמדים לפונדקאי חדש. במידה ונמצאה נגיעות כזו א"א להשתמש בדגים עקב כך שהם מצויים בעשרות טפילים תחת עור הדג).
אופן הבדיקה והשימוש:
דגים  הנקנים בחנויות העומדות תחת פיקוח כשרותי מיוחד גם לענין טפילים, מקורם מבריכות מטופלות כדבעי, ואין חשש לטפילים חיצוניים כלל. אולם כיון שאין אפשרות לטפל נגד הנמטודות, ואף לא לפקח ע"ז, על כן יש לגרד את חלל הבטן בסכין (בעיקר באזור השדרה) להבטיח שאין תולעים. וכן בדיקה טובה באזור ראש הדג והזימים. במידה ונמצאה תולעת יש להסירה ולנקות תחת מיקומה היטב, ודי בכך.
דגים  הנקנים ממקומות שאינם תחת פיקוח לענין טפילים, קיים לעיתים חשש של נגיעות בטפיל "ארגולוס" ולעיתים נדירות יותר בטפיל "לרניאה". באם הדג קפוא או אף מצונן שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג. כמו"כ מתבוננים שאין מבחינים בפצע או סימן אדמומית כל שהיא (שהוא סימן להימצאות "לרניאה"). ואזי אין חשש לטפילים ע"ג העור. במידה ומבחינים בפצע או סימן אדום יש להסירו עד עומק של כחצי ס"מ. באם קונים דג חי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא (השריה בחומץ ומלח אינה מועילה לשיחרור אחיזת חרקים). ולאחר ההפשרה לגרד את עור הדג היטב, ולבצע את התהליך האמור. כמו"כ יש להסיר את זימי הדג (מחשש לארגוזולוס או לציסטות המכילים בתוכם צדפות).
באזור הייקו אשר בדרום סין, יש ענף פורח מאד של גידול דגי אמנון בבריכות. בבדיקות שנעשו במהלך שנת תשס"ו, נמצאו הדגים שנידוגו בבריכות הגידול הללו כנקיים מכל חשש טפילים ותולעים.