לוגו בית המעשר
|

ברוכים הבאים ל’בית המעשר’

תוכן עניינים

כאן תוכלו לרכוש מנוי עבור הפרשת תרומות ומעשרות בדרך הקלה והמהודרת כולל חילול מטבע על פרוטה חמורה ונתינה בפועל של מעשר ראשון ללוי ומעשר עני לעני

עם רכישת המנוי תוכלו להפריש תרומות ומעשרות מפירות וירקות שאינם מעושרים (בודאי או בספק) כל שעליכם לעשות הוא להפריש אחוז וקצת מהפירות ולומר את הנוסח עבור מנויי בית המעשר

אודות ‘בית המעשר’

בית המעשר הינו הגוף המטפל בכל ענייני המעשרות במסגרת ‘המכון למצוות התלויות בארץ’. ההנחיות ההלכתיות וקביעת המדיניות ההלכתית של ‘בית המעשר’ עומדות תחת פיקוחו והנחייתו של הרה”ג רבי שניאור זלמן רווח שליט”א – ראש המכון. ומטופל אישית ע”י רבני המכון, על פעילות ‘בית המעשר’ ממונה הרב אליהו ראש שליט”א, אשר מבצע באופן יומיומי את חילול המטבעות עבור המנויים של ‘בית המעשר’.  את ההכרעות ההלכתיות אנו מקבלים לאחר התייעצות עם גדולי הרבנים שליט”א. ובראשם מורה דרכו של המכון מיום היווסדו הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט”א – הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים.

 

כמה סיבות להצטרף לבית המעשר!!!

  • כאשר אנו רוכשים פירות וירקות מה’שוק’ או ממקומות ללא הכשר מהודר או בכל מקרה בו אנו מסופקים אם הפירות והירקות מעושרים כדת וכדין ובנוסף על כל אלה מי שמגדל בחצירו ירק או פרי עץ, וגידולים אלו הינם ‘טבל ודאי’, אנו ב’בית המעשר’ ממליצים להם להיעזר בנו ולעשות זאת בהידור מפאת מורכבות הענין.
  • ‘בית המעשר’ מאפשר גם לחקלאים, סיטונאים ובעלי חנויות להימנות כ’מנוי עסקי’ עבור הגידולים והסחורה שברשותם.
  • למנויי ‘בית המעשר’ ניתנת האפשרות להפריש תרומות ומעשרות ולחלל מעשר שני ורבעי על מטבעות אשר בידי ‘בית המעשר’ ומותפסת בהם ‘פרוטה חמורה’ וכך יכול כל מנוי לערוך עד 15 חילולים בכל יום בצורה המהודרת ביותר.
  • כמו כן, עבור מעשר ראשון ומעשר עני, עורך ‘בית המעשר’ הסכם הלוואה בין המנוי (המלוה) ללוי ולעני (הלווים) ונותן להם כספים הנחשבים כהלוואה אשר הם מחזירים אותם למלוה באמצעות פירות המעשר, ובכך מקבל המנוי את הפירות כהחזר להלוואה שנתן, הכל לפי המבואר ברמב”ם ובמסכת גיטין (דף ל).
  • למנויי ‘בית המעשר’ אופן ההפרשה מתבצע בצורה קלה פשוטה ונכונה, כשהוא נעזר בנוסח המיוחד למנויים של בית המעשר ובו הוראות מפורטות לנוסח הפרשה לכל סוגי המעשרות כך שיהיה סמוך ובטוח שערך את ההפרשה כדין.
  • בנוסף אנו עונים לפניות טלפוניות בכל שאלה או לצורך הדרכה מפורטת עד שיבין כל אדם מה עליו לעשות.

בימינו ישנו בלבול גדול בעניני תרומות ומעשרות. בלבול זה נובע מחמת כמה סיבות. בסרטון קצר זה תקבל הסבר מה עליך לעשות בכדי לבצע את הפרשת תרומות ומעשרות בצורה המהודרת ביותר.

 

פעולות המכון ע”י מחלקת ‘בית המעשר’

לקיים את מצוות הפרשת מעשרות בהידור ובדרך נכונה וקלה

 

מנויי מעשר גם בשנת השמיטה

עם תחילת שנת השמיטה יצא המכון בקמפיין מיוחד להחדרת הצורך הקיים גם בשנת השמיטה במקרים רבים במצות קיום המעשרות. בשונה ממחשבה אשר נובעת מחוסר ידע, שבשנת השמיטה שהתוצרת קדושה והפקר אין כבר צורך לעשר או להחזיק מנוי על כלל המעשרות. האמת הפשוטה היא שישנם הרבה גידולים שכבר התחייבו במעשר לפני שנת השמיטה, יש יבול שישית, ובפירות הדר ואבוקדו עוד יימשך לתוך הקיץ. יש את יבול נכרי שנגמר מלאכתו ע”י ישראל. או תוצרת חו”ל (ערבה) שטופל בבתי אריזה בארץ ישראל ועוד. ווכן תוצרת שביעית שלא הופקרה כדת וכדין, ולדעת מרן שזה הפקר הבעלים ולא אפקעתא דמלכא, וממילא אין לזה דין הפקר וחייב להפריש, כמו שהורו רבותינו. ולכן הושקעו מאמצים מרובים להעלות את המודעות לכלל הציבור, שהבין ונענה והמשיך המנוי גם בשנה זו.

 

הערכות לקראת ביעור מעשרות בערב שביעי של פסח

לקראת קיום מצוות ביעור מעשרות החל בשנה זו, פרסם המכון והעלה את המודעות, שכל אחד ישלים ויבער מעשרותיו בזמן הראוי, ומי שברשותם מטבעות של מעשר שני או רבעי ומעוניינים להשליך אל הים הגדול ע”י רבני המכון היוצאים אל הים ומשליכים את המטבעות של ‘בית המעשר’, מוזמנים למוסרם באחד ממוקדי המסירה. בעז”ה המטבעות יושלכו בערב שביעי של פסח, ע”י רבני המכון ובראשם מורינו ורבנו הראש”ל הגאון רבי שלמה עמאר שליט”א ומורינו ראש המכון הגאון רבי שניאור זלמן רווח שליט”א.

כמובן שבית המעשר מכין את עצמו במקביל, גם לטובת שאר המנויים שימשיכו לחלל עד כניסת החג, ולדאוג לבער את כל הנצרך עד כניסת החג ממש. ובנוסף רבני בית המעשר התארגנו עם תוצרת חקלאית שחובתה בחילול, כדי להתפיס את הפרוטה החמורה בכל מטבע, שלמנויים יהיה המשך רציף של מטבעות עם פרוטה חמורה זמינה עבורם.

 

אנו רוצים להגיש בפניכם כמה שאלות ותהיות אשר עולים מדי פעם בפעם ומחדדים את הסיבה בעבורה  יש להצטרף כמנוי ל’בית המעשר’

מדוע עלי להצטרף ל’בית המעשר’, הרי כיום רוב החנויות נושאות הכשר למהדרין?

ראשית ישנו חלק גדול בציבור אשר ברשותו גינה או חצר, וגדלים שם פירות או ירקות כשרוצה לאוכלם, חייב להפריש תרומות ומעשרות. בנוסף לכך, יש אשר רוכשים פירות וירקות מהשוק במקומות ללא הכשר, והם צריכים להפריש תרומות ומעשרות מתוצרת זו, אנו ב’בית המעשר’ מאפשרים להם לעשות זאת כהלכה.

ומדוע שלא יעשו כן בכוחות עצמם? מה  ‘בית המעשר’ יכול להועיל להם?

אכן, את ההפרשה עצמה צריך כל אחד לעשות בעצמו, אך ישנם כמה פרטים המקשים על ביצוע תרומות ומעשרות באופן מהודר: לשם חילול מעשר שני לעיתים נדרשת ‘פרוטה חמורה’ (כשהמחולל הינו פחות משוה פרוטה) זוהי מטבע ש’מותפס’ בה קדושת מעשר שני בדרגת חיוב הגבוהה ביותר. דבר נוסף, לדעת השלחן ערוך יש להפריש מעשר ראשון ולתת אותו ללוי בפועל גם בזמן הזה, אמנם יש מי שמיקל בכך, אך אנן קי”ל כמרן השו”ע, פעולה זאת אינה מתאפשרת לכל אדם. וכן במעשר עני, חובה גמורה ליתן לעניים ואף בספק טבל יש להחמיר.

וכיצד ‘בית המעשר’ עונה על דרישות אלו?

אנו ב’בית המעשר’ מאפשרים למנויים לחלל על מטבעות שבידי ‘בית המעשר’, אשר בחילול הראשון של המטבעות ב’בית המעשר’ מותפסת מהם קדושת מעשר שני מדרגת חיוב הגבוהה ביותר, וזו ‘פרוטה חמורה’ וכך יכול כל מנוי לערוך עד 15 חילולים בכל יום בצורה המהודרת ביותר.

לגבי מעשר ראשון ומעשר עני, עורך ‘בית המעשר’ הסכם הלוואה בין המנוי (המלוה) ללוי ולעני (הלווים) ונותן להם כספים הנחשבים כהלוואה אשר הם מחזירים אותם למלוה באמצעות פירות המעשר, ובכך מקבל המנוי את הפירות כהחזר להלוואה שנתן, הכל לפי המבואר במסכת גיטין (דף ל).

וכן במעשר עני, רבני ‘בית המעשר’ מחשבים מידי שנת מעשר עני לפי הערכה שצרכן פרטי משתמש עד 750 ק”ג תוצרת חקלאית, ולפי המחיר הממוצע בשוק (כשער הזול) קובע את סכום ההלוואה לעני ונותן על כל מנוי סכום זה כהלוואה לעני אשר בסוף השנה משאיר אותו העני בידיו כפרעון להלוואה.

בצורה כזו, אופן ההפרשה נעשה יותר קל, משום שכל מנוי מקבל נוסח הפרשה מיוחד עבור מנויים, ובו הוראות מפורטות מה צריך לומר ובאיזה נוסח, כך שהוא יכול להיות רגוע שערך את ההפרשה כדין. בנוסף, ניתן לפנות אלינו לצורך הדרכה מפורטת, או לכל שאלה או בעיה שמתעוררת.

ידוע, כי הפרשת התרומות ואמירת נוסח ההפרשה חלה רק כאשר האדם הבין את אשר אמר ועשה. אך אם חשב שזוהי אמירת ‘תפילה’ או סגולה – ההפרשה אינה חלה. ולכן על ידי עשיית מנוי וקבלת הדרכה והנוסח, כל אחד יכול להבין בקלות את פרטי הדינים הנוגעים לעצם ההפרשה.

אז למעשה, מי שאין ברשותו חצר ואינו קונה מהשוק אינו צריך לחשוש לכלום?

אכן, רק יש לזכור שרבים המקפידים להפריש מכל הנכנס לביתם, ובפרט ברכישה ממקומות ואופנים שיש חשש לגביהם.

האם ישנם עוד חששות ובעיות בהפרשת תרו”מ באופן עצמאי?

ע”פ רוב, הציבור אינו יודע לערוך את סדר החילולים בצורה נאותה בין הפרוטות, דהיינו ‘למלא’ מטבע במעשר ואח”כ ‘לרוקן’ למטבע השני וחוזר חלילה והדבר מביא לידי מכשול. כמו”כ, לא כל אחד יודע את הדינים המדויקים, אימתי מתחיל מעשר שני או עני שהדבר מתחלק לפי פירות ירקות או קטניות, ובקטיף או השיווק וכו’…

עוד דבר אשר עלול להוות מכשול, הוא ‘זמן הביעור’ בכל סיום עונת מעשרות (בשנה הרביעית והשביעית), ולצערנו אנו נפגשים רבות באנשים שפונים אלינו ומספרים כי שכחו לבער, ומה ניתן לעשות כעת.

עוד דבר אשר עלול להוות מכשול, הוא ‘זמן הביעור’ בכל סיום עונת מעשרות (בשנה הרביעית והשביעית), ולצערנו אנו נפגשים רבות באנשים שפונים אלינו ומספרים כי שכחו לבער, ומה ניתן לעשות כעת.

מי עוד יכול להיעזר ב’בית המעשר’?

בעלי חנויות המעונינים לעשר בצורה נאותה עם כל ההידורים והחומרות, ובכך להיות בטוחים שמספקים ללקוחותיהם פירות וירקות מתוקנים.

נציין, כי במעשר עני אשר בחנויות, ההלוואה לעני אמורה להיות גדולה יותר, ולכן, בית המעשר משתמש במספר שיטות הלכתיות בכדי להקפיד על כך שלא יעברו על ‘גזל עניים’. וכן עסקים שמתעסקים בטבל ודאי, עורכים עמם הסכם מיוחד עם לוי ע”י הלוואה או בדרכים אחרות, העיקר שלא יעברו על ביטול מצות נתינה ואיסור גזל עניים.

איך אדע לאיזה סוג מנוי עלי להירשם?

יש להבחין בין ‘מנוי פרטי’ לבין ‘מנוי עסקי’ המעשר בכמויות גדולות יותר. בנוסף לכך, יש להימנות על שלשה סוגי מנוי: א. מעשר ראשון הנוהג בכל שנה. ב. חילול מעשר שני הנוהג בשנים: ראשונה, שניה, רביעית וחמישית לשמיטה (סוג מנוי זה מועיל גם לחילול נטע רבעי הנוהג בכל שנה לפירות שהם שנה רביעית לנטיעתם). ג. מעשר עני הנוהג בשנים שלישית ושישית לשמיטה ובשנת השמיטה.

מי שידוע לו מראש את סוג המנוי לו הוא זקוק, יוכל לרכוש אותו לבדו. אך על פי רוב בשנות מעשר שני יש להשתמש בשני מנויים לפחות בכל הפרשה רגילה (ובתחילת התקופה נצרך עדיין מעשר עני). וכן בשנת מעשר עני נצרך להשתמש בשלשת המנויים יחד, משום שיתכן שהפירות שלפנינו הם מעשר שני, משום שהולכים אחר חנטה ואין לדעת לאיזה שנה פירות אלו שייכים. חישוב זה הינו תלוי בכמה גורמים וניתן להתייעץ על כך עמנו דרך המענה הטלפוני.

מנוי ‘מעשר שני ונטע רבעי’ הינו 35 ש”ח לשנה, מנוי ‘מעשר ראשון’ הוא במחיר 35 ש”ח נוספים לשנה, (למנוי קבוע ניתנת הנחה). מנוי ‘מעשר עני’ נקבע על ידי רבני ‘בית המעשר’ בכל שנת מעשר עני לפי הערכת שווי של המחיר הממוצע לצרכן. נציין כי אף ל’מעשר ראשון’ יש לבצע הערכה בכל תקופה אך מפאת שאינו מחויב בספק טבל על כן העמדנו אותו על סכום של 30 ש”ח שזה עד כ-350 ק”ג טבל ודאי בשנה. כפי שהזכרנו קודם, עסקים שיש להם יותר מכך יפנו אלינו טלפונית בכדי שנערוך עבורם הסכם מיוחד עם הלוי.

לשאלות ולבירורים התקשר: 03-9030580