תוצאות נסיון זריעת הפפאיה

(תוצאות נסיון זריעת הפפאיה – פורסם ב’תנובות שדה’ גיליון 15 לצפייה בגיליון לחץ כאן)

בתנובות שדה מס’ 5 במאמרו של יו”ר המכון הרב שניאור ז. רווח שליט”א, נידון באורך הדיון אודות פלפלת הגינה,

והעלה להלכה שם שבכל סוגי הפלפלין אין נוהג דין ערלה. ואחד הטעמים העיקריים שהוזכרו שם, הוא:

שכן הפלפלין נותנים פרי בתוך שנתם מעת זריעתן בגרעין.

גם הפפאיה עמדה לשאלה הלכתית, וכבר פסק הבא”ח בספרו שו”ת רב פעלים (ח”ב או”ח סי’ ל’) שפרי הפפאיה מין ירק הוא, ע”פ היסוד שכל פרי שיוצא תוך שנה לזריעתו אינו מין אילן אלא ירק. וכן העלה להלכה מרן הראש”ל שליט”א בשו”ת “יחוה דעת” (ח”ד סי’ נ”ב).

היו שטענו שדברי הבא”ח מתייחסים לפפאיה הגדלה בחו”ל במקומה הטבעי, אך בא”י הפפאיה אינה נותנת פרי תוך שנה.

ולכן, בארץ ינהג בפפאיה דין ערלה. בהערה בשו”ת “יחוה דעת” הנ”ל, התייחס לטענה זו וכתב בשם ספר “כרם ציון השלם” במאמר הרה”ג אברהם אברהם ליב בונימוביץ בשם מומחה, שהפאפיה באקלים של א”י בד”כ, עובר כ- 18 חודשים מהזריעה עד לקבלת הפרי הראשון. וכתב הרב בהערה שם  שהדברים הוכחשו ע”י מכון חקל”ת בחוברת (שבט תשמ”א).

לאחרונה, נכתב בספר “התורה והארץ” ח”ג ע”מ 427 (טבת התשנ”ז). שפרי הפפאיה מניב רק לאחר שנה וחצי מהזריעה,

אא”כ ע”י ייחורים או תרביות  ריקמה אזי ניתן לקבל פרי תוך שנה. ולכן פסק שם שיש לנהוג בהם דין ערלה.

בימים אלו הסתיימה בדיקה “בחוות טל”, העומדת תחת פיקוח המכון,

והעובדות מראות שפרי הפפאיה מניב פירות גם בארץ ישראל תוך שנה מהזריעה בגרעין.

להלן התאור:

בחודש מרץ 97 נזרעו הגרעינים של הפפאי’ה בשקיות. טמפ’ הקרקע נשמרה על  C 25

(זריעה לאחר חודש היתה נותנת את אותה תוצאה באופן טבעי).

בחודש יולי 97 הועברו השתילים לאדמה. ובספטמבר 97 החלה הפריחה.

בנובמבר 97 היו כבר פירות. הנסיון בוצע על כ- 100 שתילים.

לאור האמור, ברור מעל לכל ספק שגם בארץ הפפאי’ה מניבה פרי בתוך שנה מהזריעה,

באזורים חמים יותר ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר כדוגמת אזור בקעת יריחו.

יש לציין, שלפרי הפפאי’ה חשיבות תזונתית גבוהה כמקור עשיר לפרי ויטמין  A(קרוטן).

וחומצה אסקורבית (ויטמין  C ) בנוסף לטעמו המשובח.

פרי הפאפאיה. למעלה משמאל כנימת הפאפיה