לוגו בית המעשר
|

זהוי מינים מדע והלכה

א' שבט התשנ"ו | 22/01/1996

(פורסם ב’תנובות שדה’ גיליון 4 לצפייה בגיליון לחץ כאן)

 

מבוא:

בחלוקת החי והצומח למינים ישנן שתי גישות מדעיות מורפולוגית* וביולוגית כאשר השיטה המורפולוגית מתבססת בעיקר על  הקירבה החיצונית. בעוד, הביולוגית דורשת גם קירבה גנטית. רוב המינים המוגדרים כיום לא נקבעו ע”י מבחנים ביולוגיים. חשוב להכיר גישות אלו כדי לבחון האם ניתן להעזר בזיהויים הללו גם לגבי קביעת מין בהלכה.

מין ביולוגי, הגדרה רחבה:

יחידה של שונות אורגנזמית*  בזמן נתון המכילה פרטים הדומים זה לזה בכל או במרבית התכונות המבניות והתפקודיות. המשמרים תכונותיהם בהתרבות מינית או אל מינית (וגטטיבית). והמהווים יחידה פילוגנטית*  מאורגנת עם הסטוריה השונה באופן מתמיד וקבוע מאוכלוסית מינים אחרים בפער תכונות הכוללות תכונות גאוגרפיות, אקולוגיות*, מורפולוגיות,* ציטולוגיות,* אנטומיות,* כימיות,* וגנטיות. אותם תכונות המשמשות להבחנה בין מינים קרובים אם הם גדלים באותו בית גידול או אזור גאוגרפי ועדיין שומרים על תכונותיהם המיוחדות.

תכונות מין ביולוגי:

  1. קשר התרבותי בין הפרטים הכלאה והעמדת צאצאים פוריים.
  2. קווים מורפולגיים משותפים.
  3. מותאם לבית גידול או מספר בתי גידול (לא קוסמופוליטי).
  4. כושר התחרות עם מינים אחרים. היינו מין אחד מסוגל לדחוק מין שני בתנאי תחרות.
  5. קיום מחסומי התרבות. דהיינו המין מהווה מאגר גנים לפחות מכוון אחד. ולא נותן לחומר גנטי זר לחדור.

ישנם אמצעים מגוונים לשם כך:

  1. לפני יצירת הזיגוטה* 2. אחרי יצירת הזיגוטה.

מילון מונחים:

מורפולוגיה =  מדע הצורה והמבנה של צמחים ובעלי חיים ותיאורם, להבדיל מתפקידם.

פילוגנזה =   תולדות ההתפתחות של מין או קבוצת חיים הקרובים זה לזה.

אורגניזם = יצור חי, צמח או בע”ח חד או רב תאי.

אנטומיה = תורה העוסקת במבנה אברי הגוף ומקומם בחי.

ציטולוגיה = חקר התא.

אקולוגיה = חקר יחסי גומלין בין בע”ח וצמחים וסביבתם החיה והדומממת.

זיגוטה = ביצה מופרית.

קיום קווים מורפולוגיים משותפים לא תמיד מצביע על התכונות הגניות או על שונות גנטית דוגמא:

מרוה רפואית: מין נפוץ ממרכז אסיה עד ספרד, מפיקים מעלי העטיף שמן אתרי. הטיפוס בארץ נראה לכאורה אותו  דבר. אך בהכלאות עם מינים אחרים וגידול בני הכלאיים מקבלים עקרות מוחלטת. כלומר, המין בארץ שונה מבחינה רפרודוקטיבית (התרבותית).

מעניין לציין, שהספורנו על הפסוק ” עץ פרי עושה פרי” כתב: ” שהמורכב משני מינין לא יוליד”. ובבית אפרים סימן נ”ו הביא כן בשם הרמב”ן פרשת קדושים.

בשיטת המיון המורפולוגית ישנו החסרון של  המבחנים  הגנטיים וחשוב לציין שמרבית המינים המזוהים הינם מינים מורפולוגיים.

פרט נוסף חשוב לציון : לעתים, מתבררות טעויות בזהוי או בכינוי ונעשים תיקונים בשמות הצמחים.ישנן, גם כפלויות בכינויי המינים. הבוטנאים עצמם קוראים לעתים למין אחד בשמות שונים. או למינים שונים באותו שם. ישנו קוד בינלאומי שאמור לתת פיתרון לבעיות הזהוי. אך עדיין מלאכת התחיקה לא תמה. יקצר המקום להביא מקיצורו של קוד זה. המתעניין ימצא אותו בספריה הבוטנית של האונ’ העברית בירושלים.

מיון היררכי:

החלוקה והמין נעשים בסדר היררכי. כלומר, ככל שיורדים יותר לפרטי קירבה המספר של המזוהים כדומים יורד. החלוקות שמתחילות לעניין אותנו הם החלוקות שמציעות קירבה חיצונית הדומה לדרישות ההלכה. בחלוקה למשפחות מוצאים הבדלים חיצוניים רבים בין הפרטים במשפחה כאשר בעיקר, המאחד את הפרטים במשפחה הוא מבנה אברי הרביה החיצוניים והפנימיים.

ניקח לדוגמא : את משפחת “הסולניים” (עליה נמנים: עגבניה, פלפל, תפו”א, חציל ועוד). בהגדרת המשפחה הפירות יכולים להיות ענבה* או הלקט*. צורת העלים אף היא אינה מחייבת בהגדרת המשפחה. כך, שהדמיון בין פרטי המשפחה אינו מספיק לדרישות  ההלכה. אם נרד לרמת הסוג נוכל למצוא פרטים בעלי דמיון רב יותר. ניקח לדוגמא את הסוג “סולנום” ממשפחת הסולניים.

הפרטים בסוג יכולים להיות עשבים, שיחים או עצים. העלים פשוטים עד מנוצים הפרי ענבה. ישנם מקרים בהם  הפרטים “בסוג” דומים בניהם יותר. נלע”ד שהגדרה חלקית זו  לא מספיקה לדרישת ההלכה.

מילון מונחים:

ענבה = פרי עסיסי או בשרני, בלתי נפתח, שזרעיו מרובים עפי”ר.

הלקט = פרי יבש כעין קופסה המכיל את הזרעים.

נשאלת השאלה האם מין במדע יכול להיות גם מין בהלכה  בהתיחס לגישות השונות במיון המדעי.

דרך אחרת למצוא קשר בין המדע להלכה. היתה העיון ברמב”ם. (הלכות כלאיים פ”ג הלכות א,ג). הרמב”ם מגדיר כמין אחד את הזוגות המופיעים בטבלה.

לצד הזוגות צרפנו ניסיון לזהוי (אינו מחייב) של פרופ’ יהודה פליקס הי”ו מהמחלקה לבוטניקה באונ’ בר אילן. (ראה ספרו כלאי זרעים והרכבה). חילוק דעות לגבי השיבולת שועל צרפנו ג”כ.

שם הצמח משפחה הסוג המין
חזרת

 

חזרת גלים

המורכבים Lactuca sativa

 

Sscariola

עולשין

 

עולשי שדה

המורכבים Cicorium intybus

 

pumilum

כרישין

 

כרישי שדה

שושנים Allium porrum

 

ampeloprasum

כסבר

 

כסבר הרים

הסוככיים Coriandurm

 

Bifora

Sativum

 

testiculata

חרדל (כרוב שחור)

חרדל מצרי

מצליביים Brassica

Sinapis

nigra

alba

חיטין

זונין

הדגניים Triticum

Lolium

 

temulentum

שעורים

שבולת שועל שעורה דו טורית-פליקס

שבולת שועל של ימינו-פוס’

הדגניים Hordeum

Hordeum

Avena

sativum

distishum

sativa

כוסמין

שיפון

הדגניים Trticum

Trticum

dicoccum

spelta

פול

ספיר

הפרפרניים Vicia

Victa

faba

narbonensis

פורקדן

טופח

הפרפרניים Lathyrus

Lathyrus

cicera

sativus

פול לבן

שעועים

הפרפרניים Dolichos

Vigna

lablab

nilotica

קישות

מלפפון

הדלועיים Cucumis

Cucumis

melo var.chate

melo

כרוב

תרובתור

המצליביים Brassica

Brassica

oleracea var.acephala

oleraceae

תרדין

לעונין

סלקיים

ארכובתיים

Rumax

Beta

acetosa

vuigaris

מסקנות מהטבלה:

  1. רוב הזוגות מאותו סוג ולא מאותו מין בוטני אך, בכל זאת אינם כלאיים.
  2. יכולים להיות פרטים בסוג שיהיו כלאיים ביניהם. כדוגמת השיפון והחיטים.
  3. התרדין והלעונין הינם ממשפחות שונות מבחינה בוטנית ונחשבים למין אחד בהלכה. חשוב להדגיש שהזיהוים בטבלה אינם מחייבים ויכול להיות שנפלה טעות בהם.