קיום מצוות מתנות עניים ומצוות פאה הלכה למעשה

(פורסם ב’תנובות שדה’ גיליון 17 לצפייה בגיליון לחץ כאן)

לכבוד

הרה”ג שניאור רווח שליט”א

רב המושב בית עוזיאל

ויו”ר המכון למצוות התלויות בארץ.

שלום וברכה!

עם ההתעוררות בצבור לקיים המצוות התלויות בארץ כלקט שכחה ופאה, ראיתי לנכון לכתוב כמה הלכות הנחוצות לקיום מצוות “פאה” כהלכתה, וכן הצעה למעשה לקיימה בחצר גינת הבית מבלי להזדקק לנסיעה לשדות ולכרמים, ולתועלת וזכוי הרבים נכון לפרסם  הדברים בחוברת היוצאת לאור על ידכם.

א. ראיתי זריזים למצוות שנוסעים לשדות לקיים מצוות פאה, ובטרם יתחילו לקצור לעצמם מקדימים להפריש פאה, וזה אינו, דלא חלה חובה מצות פאה כל שלא התחיל לקצור קצת לעצמו, וכפשטא דקרא “ובקצרכם וכו’ לא תכלה”, וכן מבואר בתוספתא וירושלמי שהובאו בכסף משנה פ”ב מהל’ מתנו”ע הל’ י”א, וע”ע בתוי”ט ריש מס’ פאה, ובפ”ג דפאה מ”ו, ובתורעק”א שם אות לה. 1*.

ב. כדי לזכות במצות פאה בשדה של אחר, קונים חלקה מבעל השדה, וצריך לדעת דצריך לקנות לפני שבעל השדה התחיל לקצור לעצמו, דכשהתחיל לקצור ואח”כ מוכר, אם לא ישייר לעצמו בשדה, חובת הפאה על הבעלים ולא על הקונים, וכמבואר ברמב”ם פ”ג מהל’ מתנו”ע הי”ח, וכמבואר בתוי”ט פ”ג דפאה מ”ה יעו”ש.

ג. המקיימים מצוות פאה, בענבים, אם קונים כמה עצים, צריך לדעת דאם אינם קונים גם הקרקע שבין העצים חייבים להפריש פאה מכל עץ ועץ בנפרד, ולא די בפאה אחת מעץ אחד, ועיין במס’ חולין קלח, א בפרש”י שם, ובר”ש פ”ג דפאה משנה ה’, ובפירוש משנה ראשונה שם ד”ה המוכר קלחי אילן.

ד. מאחר וקשה לכל אחד לנסוע לשדות ולכרמים לקיים מצות פאה, הריני להציע הצעה פשוטה שאפשר לכל אחד לקיים, ע”י שיזרע “בצלים” בחצר גינת ביתו, וגם בבנין משותף, הרי קרקע השותפין ג”כ חייבת בפאה, וכמבואר ברמב”ם פ”ב ה”ג ויקיימו המצווה בשותפות ואם ירצה כל אחד לקיים המצוה בפני עצמו, יחלקו את הערוגה לכל הדיירים, ולכל אחד יהי’ קרקע כל שהוא שחייבת בפאה, כמ”ש הרמב”ם שם, וכשחלקו נתחייב כל אחד בפני עצמו, וכדתנן בפאה פ”ג  מ”ה האחין שחלקו נותנים שתי פאות, ולשיטת הרא”ש שם נראה שיחלקו הערוגה לפני שיזרעו, דאז לא היו שותפין מעולם בערוגה זו, יעו”ש במשנה ראשונה ובתורעק”א ודו”ק, ויתחיל לקצור קצת לעצמו והיתר ישאיר למצות פאה וכנ”ל באות א’.

כתב: הרב הגאון מסעוד בן שמעון שליט”א דומ”ץ קהילת הספרדים רמת אלחנן

1. עי’ מ”ש כה”ג לענין פרט ועוללות קודם שהתחיל בעל הכרם לבצור, הרב ש.ז. רווח – יו”ר המכון בגליון תנובות שדה מס’ 1 עמ’ 48 הערה 6. העורך.