(פורסם ב’תנובות שדה’ גיליון 6 לצפייה בגיליון לחץ כאן)

מבוא:

בעולם ידועים כ – 5000 זני אגס. רבים נוסו בארץ, אך מעטים בלבד עמדו במבחן. מבין מעטים אלה רק בודדים מתאימים לכנת החבוש. שהיא עתה הנפוצה ביותר בישראל. מיותר לציין שהרכבת אגס על חבוש הינה הרכבה של מין בשאינו מינו והרי הוא באיסור כלאיים. צד להקל בקיום אילנות אלו הוא עפ”י היתרו של החתם סופר (ח”ו סי’ כ”ה) שכתב, “כשכבר נתאחדו באופן שאין ההרכבה ניכרת בהם שוב אין בזה איסור קיום”. ע”ש. וכן פסק בשו”ת יביע אומר ח”ה ע”מ ע”ב. וע”ע במאמר הגרש”ע שליט”א בגליון זה. לאור זאת התמקדנו בסיורנו במטעים בנקודות הנ”ל וראה עוד להלן.

הזן ספדונה  (spadona Estiva)

הזן ספדונה מרכיב עיקרי של מטעי האגס בארץ כ – 70% ויותר. הזן ממוצא איטלקי, ומתאים לכנת החבוש.

ההרכבה:

התאמת הזן לחבוש מתבטאת באיחוי טוב בין הרוכב (הספדונה) לבין החבוש המשמש ככנה.

במטעים בוגרים  כמעט ולא ניתן להבחין בהרכבה. אך, ישנם מקרים שמקום ההרכבה ניכר. לעתים, עוד במשתלה מקום ההרכבה לא מורגש. (ללא קשר לזן).

השתרשות:

את הספדונה מרכיבים על חבוש בין היתר כדי להחליש את האגס בכדי לקבל פירות בגיל מוקדם יחסית. לכן, בשנים הראשונות של המטע משתדלים למנוע השתרשות של הספדונה באדמה. לאחר שהמטע מתחיל להניב יכולה להתרחש השתרשות ולהגיע למצב של כ – 30% עד 50% עצי ספדונה מושרשים. ההשתרשות הדרגתית במשך השנים. לאחר ההשתרשות האגס לא זקוק יותר לחבוש. תופעות אלו בדקנו במספר מטעים בחלקי הארץ השונים והתצפיות דומות פחות או יותר.

הזן ג’נטיל:

הג’נטיל אף הוא ממוצא איטלקי ומשמש להפריית הספדונה, לכן, אינו מצוי במטע בכמיות מסחריות (כ – 5% ) .

השתרשות:

הג’נטיל על כנת חבוש מתנוון מוקדם למדי בגלל חוסר התאמה. אך, ניתן למנוע זאת בקלות ע”י השרשת הרוכב., באופן כללי בג’נטיל מעונינים בהשתרשות ואף מעודדים אותה ע”י תילול אדמה עד לרוכב, כדי לגרום להשרשתו. ניתן להגיע להשתרשות של רוב העצים. התהליך מתמשך מספר שנים וכעבור כ – 8 שנים ניתן להגיע ל כ – 70% מושרשים.

ההרכבה :

מקום ההרכבה, כאשר מתללים, מצוי מתחת לאדמה אך, בחשיפתה בעין בוחנת ניתן להבחין בה. אך, לא בכל המקרים.

הזן קוסצי’ה:

גם זן זה ממוצא איטלקי, משמש כמפרה במטע. מצוי גם הוא בכמות קטנה ( כ – 5% ).

השתרשות:

התאמתו לחבוש בינונית. על הרוב יש להשריש את הרוכב כשהעצים מתחילים להראות ניוון. כדי להשריש מתללים ואז ההרכבה אינה נראית מע”פ השטח.

ההרכבה:

מקום ההרכבה לעתים ניכר לעין. אך, אין כללים ברורים שיכולים לאפיין את הזן כולו. לפעמים תלוי במרכיב כיצד ביצע את ההרכבה.

נקודות כלליות בהרכבת אגס על חבוש:

1. בית השורשים של החבוש קטן יחסית לגודלו של עץ האגס. ולעתים, העץ נעקר מהאדמה. יש לציין, שלמרות העומס על החבוש נקודת הרפיון היא לא מקום ההרכבה. אלא, בית השורשים.
2. איחוי תקין מבחינת יחסי כנה רוכב והובלת חומרים נעשה במשתלה כבר לאחר כשלושה חודשים.
3. לעתים, מקום ההרכבה לא ניכר לעין כבר במשתלה. הדבר תלוי באופי עבודת השתלן.
4. גם כאשר מקום ההרכבה ניכר קשה מאוד לדעת שמדובר במינים שונים.
5. ישנם מקרים, שיוצאים מהחבוש ענפים צדדיים (חזירים) אותם החקלאי מסיר.

לאחרונה , ענף האגסים בארץ בבעיות והענף כולו בירידה חדה. הבעיות מיוחסות בחלקן לכנת החבוש שאינה מתאימה די הצורך לאגס. מכוני מחקר בארץ מחפשים כנות חלופיות ברובן מתבססות על כנות חבוש משופרות. המכון בע”ה בשיתוף עם גורמי מחקר נוספים מנסה לתת פתרון חקלאי והלכתי. כך, שהחקלאי יקבל אגס ללא חשש הרכבה אסורה.

לסיכום:

1. זנים שמראים סימני ניוון בגיל צעיר כמו הג’נטיל והקוסציה בגלל התאמה לא טובה לחבוש נהנים מהשתרשות מוקדמת כך, שממה נפשך אפשר אולי יהיה להקל בקיום.
2. בספדונה האיחוי טוב יחסית מבחינת התפקוד של יחסי כנה רוכב. ויש שגם זן זה נהנה מהשתרשות.
3. מקום ההרכבה לא ניכר בעיקר במטעים מבוגרים ולעתים גם במשתלה מקום ההרכבה לא ניכר. אך, אין כללים ברורים לגבי כל אחד מהזנים. וניתן למצוא שונות רחבה בין המטעים.
4. גם כאשר מקום ההרכבה ניכר, קשה לדעת באופן ברור שמדובר במינים שונים, להוציא מקרים שפורצים חזירים בכנת החבוש.