לוגו בית המעשר
|

פרלייט מצע גידול לחקלאות מרכיביו וצורת ייצורו

א' אב התשנ"ט | 14/07/1999

(פורסם ב’תנובות שדה’ גיליון 25 לצפייה בגיליון לחץ כאן)

פרלייט – סקירה מדעית

פרלייט הוא מינרל טבעי המופיע כתוצאה ובעקבות פעילות וולקאנית. הוא מתקבל בד”כ כתוצאה מפליטת הלבה מהר הגעש, לא בצורה של זרימה פסיבית וגרביטציונית, אלא בלחץ גזים המפרקים את הלבה לחלקים קטנים כמו “קצף” לבה. כתוצאה מכך, מתקבלים אם כן מרכיבים קטנים שעוברים שינוי קיצוני מאוד בטמפרטורה. מחום גבוה מאוד השורר בבטן האדמה לחום יחסית נמוך מאוד הנמצא באויר העוטף את כדור הארץ. מעבר חד כזה בטמפרטורה יחד עם העובדה שהלבה נפלטה בצורה של “קצף” עקב לחץ גזים גבוה מאוד, גורמים לכך ש”פתיתי קצף” הלבה מתקררים מהר מאוד ועקב כך +אויר וגזים אחרים נשארים “כלואים” בתוך “פתיתים” הלבה האלה. עד כאן, הצורה הגולמית של הפרלייט, אבל עדיין לא בצורתו המורכבת בשימושיו השונים שנתייחס אליהם בהמשך.

בכדי להביא את הפרלייט למצב שאפשר יהיה להשתמש בו, יש לגרוס אותו ולחמם אותו לטמפרטורה של 1000 מעלות צלזיוס. לאחרהקירור מנפים אותו כדי להפריד ממנו את האבק, היות ואבק הפרלייט יכול לגרום לגירויים חריפים בדרכי הנשימה ובעיקר בריאות. התוצר שמתקבל הוא חומר גרגירי לבן בעל מרכיבים קטנים, קלי משקל בגלל כמות האויר שבתוכם בעלי תאחיזת מים טובה בשטח הפנים. הפרלייט נשאר יציב ולא משנה את תכונותיו, אינו מכיל חומרי הזנה וגם לא רעלנים כלשהם. הph  בד”כ בתחום 7 אך יש ולפעמים הוא אלקאלי ויכול להגיע גם ל – 9. בסה”כ אפשר לומר שהוא נויטראלי. אין בפרלייט מרכיבים אורגנים כלשהם. הוא למעשה חומר אינרטי שאין לו השפעה כלשהי על סביבתו.

תכונות אלה ואחרות, הופכות את הפרלייט לחומר מתאים לשימושים שונים. מלבד השימוש בחקלאות מתקדמת, הוא גם משמש כחומר אריזה ובידוד, בחקלאות, שימושו המקובל ביותר הוא כמצע גידול. הן כמרכיב בתערובת לגידול והן כמרכיב היחיד במצע הגידול. בתערובות גידול, הוא יכול להופיע יחד עם קבול, שהוא חומר אורגני מובהק, סיבי קוקוס שהם בעצם הקליפה החיצונית של פרי הקוקוס כשהיא יבשה וטחונה, ורמיקוליט, שגם הוא מינרל טבעי המורכב ממיקה, טוף, שהוא למעשה חצץ וולקאני, פוליאוריתן מוקצף, פוליסטרין, חול, צמר סלעים שהוא גם במקור מסלע שעבר עיבוד וטיפול טרמי ומתקבל חומר ספוגי צפוף ומאוורר. הרכב התערובת לגידול והיחסים בין המרכיבים השונים, תלוים בסוג הגידול, בצורת ושיטת הגידול וכן במגדל עצמו. התערובות השונות משמשות בעיקר לגידול בעציצים, במכלים וכלי גידול אחרים, וכן לגידול במצע מנותק. יש לזכור כי השימוש בתערובות הגידול השונות והשימוש במרכיבים השונים כמצע גידול בפני עצמו, דורשים זהירות רבה ומיומנות גבוהה מצד המגדל, בעיקר בגלל העובדה שחלק מהמצעים הם מחומרים אינרטים שתרומתם לצמח מתבטאת בעיקר בתמיכה מכאנית לשורשים ובשמירה על רמת אוורור טובה לשורשים. המרכיבים של התערובות השונות נבדלים ביניהם בין היתר, ביכולתם לשמור על אוורור מערכת השורשים, יכולת הניקוז, התמיכה של השורשים ותאחיזת המים, ועוד.

לשם המחשה, אם נתייחס לשני חומרים אינרטים ממקור מינראלי שעברו עיבוד וטיפול טרמי, כמו פרלייט וצמר סלעים, הרי שצמר סלעים בלבד, יכול לשמש כמצע בעל יכולת תמיכה מכנית טובה יחסית לפרלייט, ובכל זאת הצמחים יזדקקו לתמיכה כלשהי, ביחס ליכולת לתנועה אופקית של נוזלים ולתאחיזת המים, הרי שבצמר סלעים, באופן יחסי, התכונות הללו טובות יותר לעומת פרלייט, משום שהאחרון הוא חומר גרגירי מאוורר מאוד ומאפשר תנועת נוזלים אנכית מאוד ודורש תמיכה מיכנית לצמח שיגדל עליו.

השימוש במצעים מנותקים כתערובות וכמרכיבים יחידים במצע, נעשה יותר ויותר נפוץ בחקלאות אינטנסיבית, במיוחד לאור התפתחות טכנולוגיות גידול משוכללות ולכן, נראה לעניות דעתי שיש מקום לקיים דיון מקיף ומעמיק בין גדולי ישראל והפוסקים על ההיבטים ההלכתיים הנובעים מהשימוש במצעי הגידול השונים, השיטות והשימושים בהם, גם כאופציה לפתרון בעיות של שנת שמיטה וגם כאמצעי לפתרון נושאים הלכתיים המתייחסים למצוות התלויות בארץ.

אגרונום שלמה ששון

מבוא הלכתי:

ב”תנובות שדה” גליונות מס’ 1-3 עוררנו דיון על ירקות הגדלים במצע העשוי מצמר סלעים, מהי הברכה שמברכים עליהם, הבאנו שם את דעתו של הגאון רבי מאיר מאזוז שליט”א שס”ל שמברכים עליהם כברכתם [אלא שסוף תשובתו השניה כתב שכ”ז כל עוד ולא הוכח שנשתנו בטבען ומהותן לגמרי, ועל כך הערתי שם, שכפי שהוכח לנו ע”י המומחים, מצע זה אדיש לחלוטין ונחשב כאמבטיית מים, וא”כ ברור שפנים חדשות באו לכאן ואף הגאון נאמ”ן יודה שברכת הירקות הגדלים שם הוא “שהכל”]. ודעת מו”ר הג”ר שלמה עמאר שליט”א שיש לברך עליהם שהכל כדין גידולי מים.

והנה ראינו מקום לדון גם על ירקות הגדלים על מצע הקרוי “פרלייט” שכפי הנראה גם במצע זה תכונותיו כצמר סלעים מבחינת אדישותו, ובהתאם לכך ביקשתי את חוות דעתו של אגרונום המכון שלמה ששון הי”ו, ולהלן דבריו.

[וראוי לציין שבנוסף עלתה שאלה בתקופה האחרונה של בעל משתלה החפץ לגדל אתרוגים על מצע פרלייט, ובדין זה עי’ מה שכתבתי באריכות בתשובתי שנדפסה בספרי שו”ת “חלקת השדה” ח”א סי’ ב, ועי’ שם בתשובת מו”ר הג”ר שמ”ע שליט”א, ובדברי הסכמתו של מרן הראש”ל שליט”א, ועיקרי הדברים שם שאתרוג אף אם גדל בעציץ שאינו נקוב [גם לענין אילן וכגון עציץ ממתכת, עי”ש] כשר לכתחילה לארבעת המינים, שדין עץ עליו, והתורה דרשה שיהיה “פרי עץ הדר”, וזה קרוי עץ. ומ”מ לענ”ד בנידו”ד אין כל נפק”מ, שבינדו”ד יש לעציץ המונח שם במשתלה דין עציץ נקוב והעץ ונופו יונקים מן האדמה, והרי הוא כעץ הגדל באדמה לכל דבר, ועוד חזון למועד].

שניאור ז. רווח