לוגו בית המעשר
|

טפילים בצמחי ים – אצות ים

י"א אדר ב' התשע"ט | 18/03/2019

מבוא:

בממלכת הים חיים אלפי מינים של בעלי חיים זעירים שונים, גודלם נע בין מיקרון [אלפית המילימטר] לכמה ס”מ. הם חיים הן בימים ואגמים והן במים מתוקים. כמו כן חיים בים סרטנים מסוגים שונים. החיים הזעירים הללו ניזונים מסרטנים ירודים ודגיגים קטנים [שמשמשים לאחר מיכן מאכל לדגים, וכך אנו מוצאים את היצורים הללו בחלל מעי הדגים או בכבד של הדגים]. עלקות חד פונקאיות [Monogenea] הן בעיקר טפילי חוץ [אכסו-פרזיטיים] כלומר טפילים הנדבקים לחלקיו החיצוניים של הפונדקאי. [קיימים דגים כגון השפתון עינוני שבצעירותו הוא משמש “נקאי” כלומר מסיר טפילי עור מגופם של דגים אחרים]. את העלקות הללו ניתן לראות על הזימים של דגי האמנון ואף לעיתים על הקיפון [בורי], וכן על דגי הדקר. בנוסף חיים במים קבוצות שונות של תולעים הן התולעים הנימיות שמחלקה מרכזית בקבוצה זו היא מחלקת הנימטודות, נימטודות אלו חיים גם במעי האדם. (נימטודות נוספות יש שנטפלות לשורשי הצמחים וכגון לחצילים, העגבניה ועוד, ושמם “נימטודות השורשים”). בנוסף קיימת קבוצה נוספת של תולעי הפרקים שבה יש שש מחלקות של סוגים שונים. התפתחות התולעים בים היא בדרך של גלגול, ואילו החיים במים מתוקים ההתפתחות היא ישרה. אחת המחלקות בקבוצה זו הם התולעים הרבזיפיות, שלהבדיל מהתולעים הדלזיפיות השוכנים במים מתוקים, התולעים הרבזיפיות שוכנים בים, בין הייתר ניתן למוצאם על עלעלי אצות ים [ניתן להבחין בסלילים לבנים שגודלם עד 3 מ”מ – ראה לקמן כיצד להמנע מאכילת שרצים באכילת אצות ים]. קבוצת התולעים הרבזיפיות היא כוללת בתוכה מאות מינים שונים כשגודלם נע בין 1-2 מ”מ לבוגרים עד כדי 30-40 ס”מ [שייכים בעיקר למשפחת הנראיסיים ומצויים הרבה על ובין אצות הים ובעיקר נראיס האצות שאורכו עד 7 ס”מ]. כמו כן חיים בים תולעים וסרטנים השייכים למערכת פרוקי הרגלים, החיים במים ושייכים למערכת זו הם נושמים בעזרת זימים,  לקבוצה זו שייכת מחלקת סרטנים שלה 4 בנות מחלקה הזימרגליים, הצדפוניות, השטרגליים והזיפרגליים. לבת מחלקת השטרגליים שהם סרטנים זעירים וחסרי שריון, מצויים טפילים רבים הנטפלים לדגים הן כאכסו-פרזיטים [טפילי חוץ] והן כאנדרו-פריזיטים [טפילי פנים], והם חיים הן בים והן במים מתוקים, הידועים שבהם הם הלרניאה, והארגולוס. לבת מחלקה נוספת של הסרטנים העילאיים, שייכות 4 סדרות של סרטנים כשאחת מהן היא סדרת “שווי הרגליים” [=ISOPODA]. מינים רבים מסוג זה שהם בעלי צבעים מגוונים, חיים בין אצות הים. ויש מינים שחיים אף במים מתוקים. סדרה נוספת ממחלקה זו היא סדרת הקפזרגליים, שאף הם חיים בין אצות ים.

אצות ים:

אצות  ים הם סוג של צמחים הגדלים במים, שיווקם הוא למאכל כסוגים שונים של צמחים, למטרות שונות ומגוונות, הן כעלים דקיקים לתוספת לסלט וכיו”ב, הן כדפים למילוי באורז או בדגים [תעשיית הסושי], והן כאבקה טחונה.

אצות ים טריות לאחר שהוצאו מהים, נפרשים לייבוש על שולחנות

 

האצות עוברות מיון ידני

 

האצות עוברות השריה

 

מכונת סינון

 

הפיכת החומר כעין נוזל

 

הנוזל נכנס למגש, ותחת מכבש הופך להיות כמין דף ללא נוזל – נורי

 

מכונת מיון אלקטרונית. מצד ימין, ניתן להבחין באצות שהוצאו לבחוץ.

כמבואר  לעיל בתחילת הפרק בסקירה על החרקים בממלכת הים חיים אלפי מינים של בעלי חיים זעירים שונים, גודלם נע בין מיקרון [אלפית המילימטר] לכמה ס”מ. התולעים הרבזיפיות השוכנים בים, ניתן למוצאם על עלעלי אצות ים [ניתן להבחין בסלילים לבנים שגודלם עד 3 מ”מ]. קבוצת התולעים הרבזיפיות היא כוללת בתוכה מאות מינים שונים כשגודלם נע בין 1-2 מ”מ לבוגרים עד כדי 30-40 ס”מ [שייכים בעיקר למשפחת הנראיסיים ומצויים הרבה על ובין אצות הים ובעיקר נראיס האצות שאורכו עד 7 ס”מ]. לבת מחלקה נוספת של הסרטנים העילאיים, שייכות 4 סדרות של סרטנים כשאחת מהן היא סדרת “שווי הרגליים” [=ISOPODA]. מינים רבים מסוג זה שהם בעלי צבעים מגוונים, חיים בין אצות הים. ויש מינים שחיים אף במים מתוקים. סדרה נוספת ממחלקה זו היא סדרת הקפזרגליים, שאף הם חיים בין אצות ים.

סוסון אצות [גודל מקורי של הסוסון בתמונה 14 ס”מ] בין אצות הים המשמשים למסתור ולמזון עבור הסוסונים. בין האצות מצויים סוסונים זעירים ביותר

בבדיקה  שנעשתה בשנה האחרונה במעבדה שע”י המכון למצוות התלויות בארץ הן כאן בארץ ישראל בתוצרת שהגיעה מיפן או מקוריאה. והן בבדיקות שנעשו במפעלים בטוקיו ובסין נמצאו בינות לעלים חרקי מים רבים כגון סרטנים למיניהם או שאר תולעי מים. וכל זה יש לציין הגם שלטענת בעלי המפעלים במקום המיון הקפדני שהם עושים אמור למנוע מהחרקים לעבור [בפרט בשימוש במפעלים המתקדמים באמצעות קרני לייזר שאמורים להסיר כל אצה נגועה], אלא שבפועל לאחר שנבדקה התוצרת שיצאה לאחר המיון נמצאה נגועה בכמות מרובה של חרקי מים.

את  הסרטנים למיניהם רואים בבירור על גבי האצות. בדרך כלל הם תפוסים מעט בעלים ולא מעבר לזה, ולכן לאחר ריכוך העלים בקערה עם מים למשך כעשר דקות הם מרפים את האחיזה לגמרי, ואז יש לשוטפם ולהסירם לחלוטין, בצורה המבוארת לקמן אודות כל סוג וסוג לפי צורתו.

וואקמה [Wakame]

אצה זו נמכרת כבלילה של צמחים, אולם העלים הם רחבים.

סרטנים על ובין אצות ים מזן וואקמה

 

חרק מים על אצת ים מזן וואקמה – בהגדלה

 

שרימפס על אצת ים מזן וואקמה – בהגדלה

אופן הבדיקה והשימוש:

הפרדת  בלילת העלים זה מזה. השריית כמות קטנה של אצות בקערה עם מים ומעט חומר ניקוי למשך כעשר דקות. לאחר מיכן יש לשטוף כל אצה תחת ברד מים, ובפרט להקפיד תחת הקפלים של האצה. ותוך כדי שטיפה להתבונן היטב שלא נותר על האצות כל מימצא מחשיד.

קומבו [Kombu]

אצה זו נמכרת כעלים רחבים וגדולים מאד. או בצורה של קומבו מגורד.

אצות ים מזן קומבו – עלים רחבים

 

אצות ים מזן קומבו מגורד

אופן הבדיקה והשימוש:

קומבו – עלים רחבים: יש להעביר את תהליך הניקוי כמו בוואקאמה.

קומבו  מגורד: יש להניח כמות קטנה של העלים על גבי משטח כהה, ולהתבונן שאין חרקים או גוף זר כלשהוא. לאחר מיכן להשרות במים עם מעט חומר למשך כ – 10 דקות. ולשטוף בכל פעם כמות קטנה תחת ברז מים.

הישיקי [Hijiki]

אצה זו נמכרת כחוטי אצות דקות.

אצות ים מזן הישיקי

אופן הבדיקה והשימוש:

יש  להניח כמות קטנה של העלים על גבי משטח כהה, ולהתבונן שאין חרקים או גוף  זר כלשהוא. לאחר מיכן להשרות במים עם מעט חומר למשך כ 10 דקות. ולשטוף בכל פעם כמות קטנה תחת ברז מים.

נורי [Nori]

אצות  ים העוברות תהליך ייבוש, כשהתוצאה הוא דף מרובע, המורכב מאצות רבות [ראה לעיל תמונה 158-164]. מוצר זה עשוי מאצת ים ממשפחת הפורפירה ושמה היפני של האצה הוא “נורי”. דפי האצות משמשות למאכל הסושי במילוי דגים או אורז וכיו”ב. האצות המשמשות לסושי הם לאחר ייבוש בדרך כלל SEAWEED DRIED.

הליך  עשיית הדפים היא כדלהלן: האצות עוברות ייבוש, מיון, שטיפה, סינון, שטיפה ומיון נוספים. התערובת המתקבלת היא נוזלית ומעורבת עם אצות. החומר כולו נכנס על מגשים, כשמעליהם יורד מכבש המוציא את כל הנוזל החוצה, ומותיר את האצה יבשה ללא נוזלים. יש מפעלים שהמגשים עוברים בתוך מיתקן כעין תנור הזורק אויר חם על האצות ומייבש אותם לחלוטין. התוצאה שמתקבלת היא שכבה דקה המורכבת מבלילה של אצות ים הם נראים כעין דפים. ברוב המפעלים הדפים עוברים תחת עין אלקטרונית המזהה דפים פגועים או עם חורים וכיו”ב, חומר פגום מושלך החוצה או נכנס לטחינה עבור אבקת אצות.  מהניסיון אנו למדים שהעין האלקטרונית אינה רגישה דיה לחרקים וסרטנים קטנים הדבוקים על גבי האצות, וכן לא לאותם חרקים הנמצאים בתוך האצות. [לסרטנים הגדולים אכן היא רגישה יותר]. מניסיון שעשיתי במפעל בסין, גם כאשר הגעתי לרגישות המקסימאלית האפשרית עדיין עברו סרטנים ולא יצאו לבחוץ.

דף של אצות ים “נורי” המשמש לתעשיית ה”סושי”. העיגול (((((צריך להוסיף עיגול כמו באתר הישן))))))) מסמן סרטן המסתתר בינות לעלעלי האצות. בתמונה הקטנה הסרטן בהגדלה.

 

סרטן על אצת ים “נורי”. הסרטן נראה לעין ללא אמצעי עזר. ניתן להבחנה רק כאשר האצה על מקום כהה, ובשום אופן לא על מקור אור. בתמונה למטה נראה הסרטן בהגדלה תחת מיקרוסקופ

אופן הבדיקה והשימוש:

בדיקת  הדפים קשה, בפרט לאור כך שמדובר בסרטנים קטנים מאד [הנראים בעין רגילה – כנראה בתמונה]. חשוב להדגיש כי כל האמור לעיל הוא גם על תוצרת של אצות ים – נורי עם כשרות וגם עם הכשרות הטובה ביותר. וזאת מכיוון שנכון להיום [תשס”ו] אין בוודאות כל שיטה בעולם המבטיחה הסרת החרקים מהאצות ים. וזאת לאחר נסיונות רבים שביצעתי במפעלים שונים ובמדינות שונות בעולם.

ושמועה שמעתי שיש האומרים שאפשר לצרף את ההיתר של יב חודש כלומר כיון שעברו שנים עשר חודשים מאז הייצור יש מקום לומר שהחרק נתבטל והרי הוא כעפרא בעלמא וכמבואר בשו”ע סי’ פד והבאתי את הדברים לעיל בכרך הראשון פרק שישי סעיף לד ואילך. אלא שעדיין יש לומר שהכא עינינו רואות שהחרק נשאר שלם ולא מתפורר [וראה מה שכתבתי שם בפ”ו סעי’ לה]. ואם כן הוא איננו בטל. זאת ועוד, שאורך חיי המדף על פי הוראות היצרן [גם בסין וגם ביפן] הוא שנה מיום הייצור, ואם כן היאך יש אצות מעל יב חודש. וגם אם יש אצות שאורך חיי המדף שלהם הוא מעל שנה, עדיין כיצד אפשר להיות בטוחים בזה שאין תערובת ולסמוך על כה”ג בחששות דאורייתא?!.

במידה ובכל זאת מעוניינים להשתמש בדפים של אצות ים – נורי, צורת הבדיקה היא כדלקמן: להניח את הדף על משטח כהה עם אור מלמעלה,  [בשום אופן לא על שולחן אור המבהיר את החרקים]. יש להתבונן על גבי כל המשטח של הדף לראות שלא דבוק שום ממצא מחשיד. במידה ונמצא משהו חשוד יש להסירו [הזיהוי הוא בעין רגילה, אולם למי שאינו בקי, הממצא נראה כלכלוך או חלק מהאצה, ולכן יש להסיר כל ממצא שאינו תואם את צבע כל הדף, כדי לצאת ידי כל חשש].  בדיקה זו יש לעשותה בנחת ובכמות קטנה. ורצוי מאד שהבודק יהיה מומחה או שקיבל את ההדרכה המתאימה לכך. במקומות מוסדיים שזקוקים לכמויות מרובות יש להימנע כליל מלהשתמש באצות אלו עקב הקושי לבודקם, אלא אם כן יש אפשרות להושיב משגיח מומחה שיבדוק בנחת את כל הכמות והדבר תלוי בשיקול דעתו של הרב נותן הכשרות, להבטיח שהדבר בר ביצוע.

בדיקת אצות ים מיוחדת תחת פיקוח המכון

וברוך השם,  לאחר מחקר ופיתוח שנערך במעבדת המכון במשך כשנה, פיתחנו שיטה המבטיחה במאה אחוז את הנקיות של האצות מכל טפיל וסרטן. בסיס הבדיקה היא כמובן ויזואלית, כי למרות כל הנסיונות שעשינו לנצל את המיון באמצעות העין אלקטרונית הנמצאת במפעלים וגם מהטובים והמדויקים יותר. עדיין מצאנו טפילים על גבי האצות.  הבדיקה נערכה ע”י צוות משגיחים וצוות גדול של פועלים שהתמחו בכך, וכל אצה ואצה עברה בדיקה ויזואלית על כוננית מתכוננת שהייתה ליד כל פועל, וכל אצה שנמצאה נגועה הוצאה מהליין. ראוי לציין כי תהליך בדיקה של קונטיינר אחד עורך מעל שבועיים ימים!!!  והנגיעות היא כמעט בכל אצה שנייה. חשוב לציין כי הבדיקות נערכו בכמה שלבים, שלב של הפועלים לבדם. שלב של פועלים מומחים יותר והשלב השלישי של הבדיקה במיתקנים המיוחדים שפיתחנו.

בתום הייצור נארזו האצות בשקיות מיוחדות הנושאות את חותם המכון כנקי מטפילים.

לסיום, הדברים ברורים שלאחר שזכינו בס”ד לתוצאות מבורכות לאחר שנים של מחקר, פיתוח ופעילות. ולמרות כל העלויות המרובות לא נרתעו היבואנים השונים מכל הדרישות ההלכתיות. וב”ה לאחר שיש פתרונות מצוינים להמנע מאיסור שרץ המים שהאוכלו עובר ב 4 לאוין. חובה לרכוש תוצרת רק מסוג זה שחתום עליה נקי מטפילים, ולא להכנס לחששות חמורות, ובפרט לא במוצרים בעייתים אלו שקשה מאד להבחין בחרקים עקב חוסר בקיאות.