מחבר המאמר : הרב שניאור ז. רווח שליט"א
זריעה ונטיעה בערב שביעית – מידע הלכתי
כ' אב התש"ס | 21/08/2000
- אסרו חכמים לנטוע עצי מאכל סמוך לראש השנה, כל ששנת השמיטה תחשב לשנה הראשונה במניין שנות ערלה, והטעם הוא, משום מראית עין שירננו העם ויאמרו שעץ זה ניטע בשביעית. ולכן יש לסיים את הנטיעה עד ט”ו באב סמוך לשקיעה [מד יום קודם ראש השנה, שהם יד ימים לקליטת העץ ושלושים יום שייחשבו כשנה], ואזי שנת השמיטה תימנה כשנה השניה למניין שנות ערלה.
- מיום טז באב [שנת תש”ס] אסור לנטוע עצי מאכל חשופי שורש, אולם עצי מאכל הנטועים כבר בגוש קודם לטו באב, מותר לנוטעם עד כט באב סמוך לשקיעה [שאין שתיל זה זקוק לימי קליטה נוספים], ובתנאי שבזמן הנטיעה גוש האדמה לא התפורר. והנוטע באיסור חייב לעקור [ואמנם הנוטע ביום ט”ז אע”ג שלא עלה לו למנין שנות ערלה, מ”מ נראה שמטעם ס”ס אין חייב לעקור, וביררנו דין זה בספרי “שביתת השדה” פ”ד, עי”ש].
- עצי פרי הנטועים בגוש בתוך עציץ נקוב [נקב בקוטר 2.5 ס”מ] קודם טו באב ומונחים על גבי קרקע גלויה קודם לר”ח אלול, מותר לנוטעם עד ערב ראש השנה של שמיטה, [כל שהגוש נשאר בשלמותו], ושנת השמיטה תחשב לשנה השניה למנין שנות ערלה.
- עצי סרק ושיחי נוי ובשמים שאין נוהג בהם ערלה [כגון ההדס, הקאת ועוד], מותר לנוטעם עד סמוך לראש השנה, ולכתחילה יש לסיים את הנטיעה עד טו באלול סמוך לשקיעה. [כדי שקליטתם לא תהיה בשנת השמיטה].
- עץ או כנה הנטועים קודם טו באב מותר להרכיב עליהם עץ רוכב עד סמוך לראש השנה, כיון שאין מונים שנות ערלה מזמן ההרכבה, אלא מזמן נטיעת הכנה [ואפילו בכנת סרק, ואפילו במרכיב על כנה בפחות מגובה טפח, כל שהיא מעל פני האדמה]. ולכתחילה יש לסיים את ההרכבה באופן שהיא תקלט קודם ראש השנה.
- בגידולים שאין בהם איסור ספיחין [כגון פרחי נוי] או בצורת גידול שאין בה איסור ספיחין [כגון בעציצים] מותר לזרוע או לשתול ירקות עד סמוך לראש השנה, ולכתחילה יש לסיים שתילתם באופן שייקלטו קודם שמיטה [עד כז באלול – שזמן קליטה בירקות ובשאר צמחים חד שנתיים הוא שלשה ימים].