לוגו בית המעשר
|

תמונה נוף ירושלים

גבולות ירושלים מיקומו של בית פאגי

י"ג תמוז התש"ס | 16/07/2000

(פורסם ב’תנובות שדה’ גיליון 26 לצפייה בגיליון לחץ כאן)

בית פאגי נזכר במשנה במנחות פי”א מ”ב. ויש דיון במיקומו. ולענ”ד יש כמה וכמה ראיות שבית פאגי היה מחוץ לירושלים.

א. בתוספתא מעילה פ”א ה”ה מבואר שבית פאגי הוא שם כפר. ובודאי היה חוץ לירושלים דאל”כ אין מקום לקרותו כפר.

ב. בתוספתא מסכת פסחים פרק ח הלכה ח: “אלו דברים ששוה בהם פסח ראשון לשני וכו’ הראשון טעון לינה והשני טעון לינה, ר”י אומר אין השני טעון לינה אלא כיצד הוא עושה נכנס ושוחט את פסחו בעזרה ויוצא ומספיד את אביו בבית פגי”. מבואר שבבית פגי היה יכול להניח את אביו שנפטר, ובודאי היה מקום זה חוץ לירושלים, דכל חידוש התוספתא שם הוא שפסח שני אינו טעון לינה בירושלים, ע”ש.

ג. בספרי במדבר פיסקא קנ”א: “ביום השמיני עצרת תהיה לכם”, עצרו הכתוב מלצאת, הרי שהביא קדשיו מבית פגי לירושלם שומע אני יאכלם בירושלם וילך וילן בבית פאגי, ת”ל ביום השמיני עצרת תהיה לכם, עצרו הכתוב מלצאת”. וכן הוא במדרש תנאים לדברים טז,ח אלא שבמקום “בית פאגי” קורא למקום “בית פגא”. מבואר להדיא שבית פאגי היה חוץ לירושלים, דלכן בעצרת אסור לצאת אליו.

ד. בספרי זוטא פיסקא ו: “ואת האיל יעשה זבח שלמים לה’, שיקדים הקדשו לזבחו, זביחת תודה מעכבת את לחמה זביחת שני כבשי עצרת מעכבת את לחמן, אימתי, בזמן שהזבח בירושלם והלחם בירושלם ולא בזמן שהזבח בירושלם והלחם בבית פגי”. גם כאן מפורש שבית פאגי הוא חוץ לירושלים.

ה. במשנה במנחות עח, ב: “השוחט את התודה לפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם”.  ובגמ’. “מאי חוץ לחומה? רבי יוחנן אמר חוץ לחומת בית פאגי, וריש לקיש אמר חוץ לחומת העזרה. ריש לקיש אמר חוץ לחומת העזרה, בעינן על בסמוך, ורבי יוחנן אמר חוץ לחומת בית פאגי, אבל חוץ לעזרה קדוש, ולא בעינן על בסמוך. ובירושלמי יומא פ”ו ה”ו מייתי להך פלוגתא דר’ יוחנן ור”ל, ואומר שלר’ יוחנן חוץ לחומה היינו חוץ לחומת ירושלים. וממה שאומר שחוץ לחומת בית פאגי הוא חוץ לחומת ירושלים, משמע לכאורה שבית פאגי עצמו הוא בתוך ירושלים, אלא שא”כ תמוהה מאוד מה לו לר’ יוחנן להזכיר את בית פאגי שהוא מקום מסויים, היה לו להזכיר את חומת ירושלים ותו לא. וגם לפי”ז הדברים סותרים את כל הנ”ל שמבואר להדיא שבית פאגי הוא חוץ לירושלים. ולכן נראה לענ”ד שחומת בית פאגי היה לה ג’ צדדים והצד הרביעי שלה הוא חומת ירושלים, שכאשר בנו את הכפר הנקרא בית פאגי כך בנו אותו, וכמו שנכתוב להלן ונוכיח כל זה מדברי הר”ן ועוד.  ונמצא שבית פאגי עצמו היה חוץ לירושלים, רק חומתו הרביעית הייתה חומת ירושלים, ואשמעינן ר’ יוחנן שבית פאגי עצמו אע”פ שסמוך הוא ומסופח לירושלים אינו מכלל ירושלים.

גם מצינו לרבנו חננאל בפסחים צא,א שכתב להדיא שבית פאגי הוא מקום חוץ לירושלים, וכ”כ רבנו גרשום במנחות עח,ב. וכ”כ הערוך בערך פאגי. אלא שבערך בית פאגי כתב שחומת בית פאגי היא חומת ירושלים. וכדי שלא יהיו דבריו סותרים צ”ל דהחומה הרביעית של בית פגי היא חומת ירושלים, ובית פגי עצמו היה חוץ לירושלים כנ”ל.  וכ”כ בספר חי’ הר”ן לסנהדרין י”ד ע”ב, ומפאת חשיבות דבריו נעתיק לשונו: “בית פגי הוא מקום שהוסיפו על ירושלים מפני שהיתה נוחה לכבוש משם, ענין בית פגי של בהמה שהיא נכבשת בו, ואין מקום זה קדוש בקדושת ירושלים”. והגם שאינני יודע שום מקור לדברי הר”ן הללו למה קשר את בית פגי עם הסוגיא בשבועות טז,ב שאומרת שהיו ב’ בצעים שהוסיפו על ירושלים כדי לחזק את החומה במקום התורפה, וא’ מהם נתקדש וא’ לא נתקדש. עכ”פ נאמנים עלינו דבריו דודאי לא בדאם מליבו ח”ו. והדבר מסתבר מאוד שהרי כבר כתבנו דמוכח שהחומה הרביעית של בית פגי היא חומת ירושלים, ואין לדבר הסבר מה ראו על כך, אלא אם כן נאמר שעשו כן לשמירה. וצ”ל שעיקר מקום זה נבנה סמוך לירושלים לשמירה, אלא שנקרא כפר בפני עצמו לפי שהמקום לא נתקדש ולא נכלל בכלל ירושלים.

גם רש”י הנדפס מכ”י בדפו’ וילנא במנחות עח,ב כתב שבית פגי הוא חוץ לירושלים. ואע”פ שברש”י הישן שם לא כתב כן, הנה כבר נודע שאין זה פרוש רש”י אלא מפרש אחר הוא, והרי הירושלמי אומר בפירוש על הך פלוגתא דר’ יוחנן ור”ל שם דלר’ יוחנן חוץ לחומה הוא חומת ירושלים. וכ”כ רש”י עצמו בפסחים סג,ב: “בית פאגי  היינו מקום חיצון שבירושלים, התם הוא דחוץ לחומת בית פאגי חוץ לירושלים הוא, ואינו מקום אכילת קדשים קלים”. ורבים הקשו על רש”י שסותר עצמו ממ”ש בכמה מקומות  למ”ש במנחות שם. וכבר הכפתור ופרח סו”פ ו’ הקשה כן. ולהאמור לק”מ, כי הפירוש במנחות באמת אינו לרש”י. ואולם רש”י בסנהדרין יד,ב כתב שבית פאגי עצמו “מקום לפנים מן חומת העיר הוא ונידון כירושלים לכל דבר”. ובזה ודאי דברי רש”י סתראי נינהו.

ואולם התוספות בסנהדרין יד,ב ד”ה מלמד הוכיחו שבית פאגי היה בתוך ירושלים ממ”ש בב”מ דקדשים קלים בעי חומה וכגון שדשו לפנים מחומת בית פאגי. וכן במנחות עח,ב. ולענ”ד ראיה זו יש לדחות כנ”ל, דחומת בית פאגי היינו חומה הרביעית כנ”ל.  ואיברא דגם הרמב”ם בפירוש המשנה במנחות פ”ז משנה ג’ כתב שבית פגי הוא מקום מחוץ לחומת הר הבית וסמוך לו, ונקרא בית פגי מלשון פת בג המלך, כי הוא מקום שהיו אופים בו חלות תודה ורקיקי נזיר. ומבואר בדבריו דבית פגי הוא מקום בתוך ירושלים חוץ להר הבית. אלא שמדבריו בפרק י”א מ”א משמע שבית פגי הוא בתוך הר הבית. וכבר הקשה עליו כן בכפתור ופרח סופ”ו. אלא שיש לומר דלאו דווקא הוא. אמנם קשה מאוד אמאי כתב על הך דמנחות שבית פאגי הוא בהר הבית, הרי במקום זה עצמו הירושלמי אומר שהוא חוץ לירושלים. וכבר הקשה כן בספר סדרי טהרות כלים דף מ”ד ע”ב והניחו בצ”ע.

והגם שלענ”ד כיון שיש כל כך הרבה ראיות ברורות מאוד שלא ניתנות לערעור שבית פאגי הוא מקום מחוץ לירושלים כנ”ל, והראיות שהביאו התוס’ לכך שבית פאגי היה תוך ירושלים אינם מספיקות כלל. עכ”פ כדי ליישב קצת דעת קדושים התוס’ והרמב”ם ורש”י, סבור הייתי לומר דתרי בית פאגי הם, האחד היה תוך ירושלים, והוא מקום אפית מנחות כד’ הרמב”ם. והשני היה חוץ לירושלים כנ”ל. ושוב ראיתי שדבר זה כבר נפתח בגדולים דבספר דרך הקודש דף ד’ ע”ב הביא ראיה שבית פגי הוא בכלל ירושלים ממ”ש התוס’ בב”מ, והקשה דבפסחים צ”א משמע שהוא חוץ לירושלים. [ועוד דקדק כמה דקדוקים שבחלקם יש לעמוד עליהם אלא שכעת  רצוני לברר מקום בית פאגי בלבד]. וכתב בשם מהרימ”ט שהיו שתי מקומות שנקראים בית פגי ושניהם תוספת על החומה, א’ תוספת לחיזוק ירושלים, וא’ תוספת לחיזוק העזרה, כדאיתא בפסחים [פו,א] יאבל חיל וחומה שורה ובר שורה. ולפי”ז כתב הרב דרך הקדש דהיינו הך דאיתא בשבועות ב’ בצעים היו בירושלים וכו’, וזו שהיא לחיזוק ירושלים לא נתקדשה. ובספר מדרש אליעזר פרוש הספרי למהר”א נחום (במדבר פסקא קנ”א) האריך להקשות על דברים אלו וכתב שמ”ש מהרימ”ט שא’ היה תוספת לעזרה, טעות סופר הוא, וצ”ל תוספת להר הבית. ובספרי דבי רב למהרד”פ שם יישב קצת דברי מהרי”ט, ע”ש. וללא ספק אילו ראו הרבנים הנ”ל דברי הר”ן בסנהדרין הנ”ל היו ששים לקראתו [וכמדומני שמהרי”ט ראה גם ראה דברי הר”ן כי מזכיר לפעמים חי’ הר”ן לסנהדרין] שהרי דברי מהרי”ט הן הן דברי הר”ן. גם בספר מרגליות הים בסנהדרין שם כתב בשם ספר בני אשר כדברי מהרי”ט, וכן כתב בשמו בספר עיר הקדש והמקדש ח”ג פרק א, והאריך בהשערות היכן מקום הבצעים הללו אם במזרח העיר או בצפונה, ע”ש. ובדרך הקדש שם כתב שהוא במזרחה, כדברי הבני אשר, ע”ש. ולפלא שכולם לא זכרו דברי הר”ן ומהרי”ט. וכולם לא זכרו ממ”ש התוספתא שהבאתי לעיל שבית פאגי היה כפר ולא חומת מגן. והרי בפסחים צ”א אומר שהיה שם בית סוהר, ובספרי אומר שהיה אכסניה, ובתוספתא אומר שהיה מקום הספד, ובסנהדרין אומר שהסנהדרין הלכו לשם כדי להוסיף על העיר, ובמנחות אומר שאפו שם לחם. ומכל זה דחיק ואתי מרחיק לומר שכל בית פגי אינו אלא איזה חומה שהוסיפו לשמירה, ובין בחומות הוא מקום שנקרא בית פגי, [ויותר רחוק מ”ש במדרש אליעזר שאינו אלא ב’ חומות שהוסיפו סמוך לחומה הקיימת א’ מבפנים וא’ מבחוץ. ולפלא איך כתב כן הרי דבריו על הספרי ייסבו לכתם ובספרי מבואר שהוא מקום אכסניה, ואיך עשאה הוא חומה גרידה. וכבר בספרי דבי רב כתב שהשערה רחוקה היא].

ולכן לענ”ד אין ספק כי בית פאגי  היה כפר גדול סמוך לירושלים, כמו שמפורש בתוספתא, אלא שכל כפר זה נבנה סמוך לירושלים באופן שחומתו הרביעית היא חומת ירושלים, והטעם שנעשה כן הוא לשמירה. ויתכן שהיה עוד איזה מקום בתוך ירושלים שנקרא בית פאגי שבו אפו מנחות, ונקרא בית פאגי מלשון פת בג. ובית פאגי שמחוץ לירושלים נקרא כן על שהוא סמוך ומגן לירושלים, כמו חמור שהאפסר טפל אליו ומנהיגו, ונקרא האפסר בית פאגי. ב”מ ט,א. וראה ברש”י שם צ,א.