סנן לפי נושא:
תרופות לפסח
יש כמה בעיות מלבד האלכוהול, והוא מצוי בעיקר בסירופים שהממתיקים הם חמץ גמור, ומילתא דעבידא לטעמא לא בטיל.
תשובה
יש כמה בעיות מלבד האלכוהול, והוא מצוי בעיקר בסירופים שהממתיקים הם חמץ גמור, ומילתא דעבידא לטעמא לא בטיל.
דין בפסיפלורה
מחמת כמה טעמים ובעיקר מחמת שנותן את פריו תוך שנה מזריעת הגרעין של הפרי, כתבנו שדינו כירק ואין נוהג בו ערלה. וכך העלינו בתשובה בשו"ת חלקת השדה חלק ראשון בחלק ערלה. וכ"כ בספר עץ השדה פרק שלישי.
תשובה
מחמת כמה טעמים ובעיקר מחמת שנותן את פריו תוך שנה מזריעת הגרעין של הפרי, כתבנו שדינו כירק ואין נוהג בו ערלה. וכך העלינו בתשובה בשו"ת חלקת השדה חלק ראשון בחלק ערלה. וכ"כ בספר עץ השדה פרק שלישי.
ויסקי חברת שיבס 15
כתב השו"ע יו"ד (יו"ד סי' קלז סעי' ד) "כלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים, מותר ליתן לתוכם בין מים בין שכר בין שאר משקים, ובלבד שידיח בתחילה לחלוחי היין שעל פני הכלים" עכ"ל מרן השו"ע. והארכתי בספר שש משזר חלק שני (חיו"ד סי' כ) בדיני משקה זה ובמציאות השונה בין המדינות, ובאופן קבלת החביות ואופן ניקויים ובדרך כלל גם שריפתם, קודם השימוש, ועל פי כל זה כתבתי כדלהלן:
1. ויסקי שמקורו מארצות הברית, אין בו חשש לתוספים והיישון שלו בחביות בורבון [ששהה בהם ויסקי בעבר] והוא מותר בשתיה ללא חשש.
2. ויסקי שמקורו מאירלנד ומקנדה, לאחר שהחוק מתיר שם להוסיף מרכיבים נוספים לויסקי, ויכול להיות תוספת חלבית או רכז יין או מרכיבים אחרים, יש צורך לוודא את כשרות המשקה קודם שתיתו.
3. ויסקי שמקורו מסקוטלנד, לאחר שיש שם איסור להוסיף מרכיבים אחרים, והיישון של הויסקי מתבצע או בחביות ששהה בהם ויסקי בעבר, או בחביות שרי, אולם הם נקיים מלחלוחי יין לאחר השטיפות המרובות, הניקוי והייבוש ועל פי רוב עוברים גם שריפה כדי להוסיף אירומה מיוחדת לויסקי, והרבה פעמים גם תהליך של שפשוף נוסף בתום כל התהליך, ובכה"ג כבר פסק השולחן ערוך להדיא שמותר לכתחילה להשהות שכר בתוך כלים שהיה בהם יין של נכרי לפני כן. ולכן ויסקי זה מותר בשתיה לכתחילה ללא כל חשש וספק, וכפי שראינו בעיננו עד ימינו אלו את גדולי רבותינו בארץ ובחו"ל שותים משקה זה בפני קהל עם ועדה בכל השמחות ואין פוצה פה ומצפצף, ובוודאי שכן האמת כדבריהם ומותר הדבר לכתחילה.
תשובה
כתב השו"ע יו"ד (יו"ד סי' קלז סעי' ד) "כלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים, מותר ליתן לתוכם בין מים בין שכר בין שאר משקים, ובלבד שידיח בתחילה לחלוחי היין שעל פני הכלים" עכ"ל מרן השו"ע. והארכתי בספר שש משזר חלק שני (חיו"ד סי' כ) בדיני משקה זה ובמציאות השונה בין המדינות, ובאופן קבלת החביות ואופן ניקויים ובדרך כלל גם שריפתם, קודם השימוש, ועל פי כל זה כתבתי כדלהלן:
1. ויסקי שמקורו מארצות הברית, אין בו חשש לתוספים והיישון שלו בחביות בורבון [ששהה בהם ויסקי בעבר] והוא מותר בשתיה ללא חשש.
2. ויסקי שמקורו מאירלנד ומקנדה, לאחר שהחוק מתיר שם להוסיף מרכיבים נוספים לויסקי, ויכול להיות תוספת חלבית או רכז יין או מרכיבים אחרים, יש צורך לוודא את כשרות המשקה קודם שתיתו.
3. ויסקי שמקורו מסקוטלנד, לאחר שיש שם איסור להוסיף מרכיבים אחרים, והיישון של הויסקי מתבצע או בחביות ששהה בהם ויסקי בעבר, או בחביות שרי, אולם הם נקיים מלחלוחי יין לאחר השטיפות המרובות, הניקוי והייבוש ועל פי רוב עוברים גם שריפה כדי להוסיף אירומה מיוחדת לויסקי, והרבה פעמים גם תהליך של שפשוף נוסף בתום כל התהליך, ובכה"ג כבר פסק השולחן ערוך להדיא שמותר לכתחילה להשהות שכר בתוך כלים שהיה בהם יין של נכרי לפני כן. ולכן ויסקי זה מותר בשתיה לכתחילה ללא כל חשש וספק, וכפי שראינו בעיננו עד ימינו אלו את גדולי רבותינו בארץ ובחו"ל שותים משקה זה בפני קהל עם ועדה בכל השמחות ואין פוצה פה ומצפצף, ובוודאי שכן האמת כדבריהם ומותר הדבר לכתחילה.
עישור מהמרפסת
שלום, השאלה לא מושלמת,
גפן בין הנטוע באדמה או בעציץ אף שאינו נקוב, חייב בהפרשה עם ברכה. ואם נטוע בתוך הבית כלומר שיש גג המכסה מפריש בלי ברכה.
כל קטיף של אשכול שלם בחצר הבית מחייב בהפרשה גם אם לא נכנס לתוך הבית. הפטור יהיה רק אם קטף גרגר בודד, קטף שני גרגרים והוא בחצר חייב להפריש תרומות ומעשרות, גם אם לא נכנס לבית.
ענבי מאכל מפרישים בעודם ענבים. ענבי יין מפרישים לכתחילה לאחר עשיית היין [באופנים מסויימים מעכב מדרבנן, ראה בקצירת השדה פ"ז]. ענבים אפילו של מאכל שנקטפו לשם יין, מפריש לאחר עשיית היין.
קטף הכל לאכילה, יכול להפריש מהכל, ושוב אם רוצה לעשות יין או מיץ ענבים, עושה ואיננו מפריש פעם נוספת.
אין בעייה לחלל על מטבע לבד בבית, רק שצריך לדעת כמה פרטי הלכות, ולדוגמא במקרה שלך אם קטפת כמה גרגרים, אינך יכול לחלל על המטבע כיון ששווי המעשר שני שלהם פחות משווה פרוטה, ורק אם יש "פרוטה חמורה" על המטבע זה אפשרי.
ולכן הפתרון של המנויים בבית המעשר מסייע ועוזר למקרים כגון אלו ומיקל על הנצרכים להפריש.
תשובה
שלום, השאלה לא מושלמת,
גפן בין הנטוע באדמה או בעציץ אף שאינו נקוב, חייב בהפרשה עם ברכה. ואם נטוע בתוך הבית כלומר שיש גג המכסה מפריש בלי ברכה.
כל קטיף של אשכול שלם בחצר הבית מחייב בהפרשה גם אם לא נכנס לתוך הבית. הפטור יהיה רק אם קטף גרגר בודד, קטף שני גרגרים והוא בחצר חייב להפריש תרומות ומעשרות, גם אם לא נכנס לבית.
ענבי מאכל מפרישים בעודם ענבים. ענבי יין מפרישים לכתחילה לאחר עשיית היין [באופנים מסויימים מעכב מדרבנן, ראה בקצירת השדה פ"ז]. ענבים אפילו של מאכל שנקטפו לשם יין, מפריש לאחר עשיית היין.
קטף הכל לאכילה, יכול להפריש מהכל, ושוב אם רוצה לעשות יין או מיץ ענבים, עושה ואיננו מפריש פעם נוספת.
אין בעייה לחלל על מטבע לבד בבית, רק שצריך לדעת כמה פרטי הלכות, ולדוגמא במקרה שלך אם קטפת כמה גרגרים, אינך יכול לחלל על המטבע כיון ששווי המעשר שני שלהם פחות משווה פרוטה, ורק אם יש "פרוטה חמורה" על המטבע זה אפשרי.
ולכן הפתרון של המנויים בבית המעשר מסייע ועוזר למקרים כגון אלו ומיקל על הנצרכים להפריש.
האם מותר לרקוד בשבת חתן ששמחים עם החתן.
תשובה
הנקודות השחורות בעדשים האדומים זה תולעים?
תשובה
שווארמה רבנות לאוכלי גלאט
זו כשרות רגילה לא גלאט
תשובה
זו כשרות רגילה לא גלאט
האם יש דרך לנקות ג'וגי ברי מיובש מחרקים?
תשובה
שאלה בהלכות כלאים
תשובה
מותר להחליף מצעים בתשעת הימים?
זה כלול באיסור מכובס. וזה נוהג רק בשבוע שחל בו תשעה באב.
תשובה
זה כלול באיסור מכובס. וזה נוהג רק בשבוע שחל בו תשעה באב.
קצת עלינו…
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.