שלום,

כל עוד שהתרומה ראויה למאכל גם בשעת הדחק, היא אסורה בהנאה, אולם לאחר שנרקבה לחלוטין, ונפסלה מהנאה גם לבהמה, אז מותרת בהנאה לישראל.

ולכן כל כילוי שההנאה ממנה היא בזמן שזה עדיין ראוי למאכל, אסור.

בהצלחה

שלום וברכה

1. תותים טריים, כל שהם יפים שלימים לא תאומים ולא סדוקים, אפשר לנקות לכתחילה בלי קילוף, לאחר ההורדה של הפרח, השרייה במי סבון, תוך כדי השרייה להכניס היד ולעשות תנועות סיבוביות במים, לאחר כ 2.5 דקות להוציא ולשטוף תחת ברז מים חזק. תוך כדי שטיפה במים יש להעביר מברשת סביב כל התות באופן יסודי. ואז אפשר להשתמש לכתחילה.
2. התותים שנמכרים לטחינה עם כשרות מהדרין הבקיאה בתחום, זה אומר שהמוצר גדל באופן מבוקר ובנוסף עובד ונשטף בפיקוח, ובבדיקות נמצא נקי, אולם נתגלתה נגיעות נמוכה ביותר [ברמה של פחות מאחוז], למרות כל המאמצים, בכה"ג מותר לכתחילה להשתמש לצורכי השימוש הרגילים של טחינה כגון שייקים גלידות. הדבר מותר לכתחילה על פי כללי ההלכה בלי פקפוק כלל.
3. ללא כשרות אין לסמוך כלל על שטיפות. וזאת מנסיון של הרבה שנים בהרבה מדינות.

בהצלחה

לא ברור שהנקטרינה מורכבת על אינה מינה, יש כנות שהם אותו מין.
בנוסף הרבה שנים עברו עד שמקום ההרכבה אינו ניכר ואפשר בדיעבד לסמוך על הפוסקים שהתירו בכה"ג.
אין המדובר בלהרכיב או לשתול, אלא בקיום, שאינו אסור אלא מדרבנן, ובזה יש לסמוך על הספיקות הנז' ולהתיר את הקיום.
ואם מערכת ההשקיה ממוחשבת קל עוד יותר שאין זה קיום בידיים.
בהצלחה

כל הפרחים שיפתחו לאחר טו בשבט תשפ"א [שנה זו] יצאו מערלה, ונכנסים לשנת רבעי.

ולכן בערב טו בשבט לעבור על העץ ולהסיר כל הפרחים שנפתחו, וכל מה שיישאר או יפרח או יציץ לאחר טו בשבט יוצא משנות ערלה.

בברכה

מועדים לשמחה,

אכן בשיעור מיעוט המצוי חייב בבדיקה מדרבנן.

שיעור מיעוט המצוי בריב"ש כתב קרוב למחצה וביארתי בכמה מקומות שהכוונה בשיעור הקרוב לחצי והוא מעל 25%

ויש מחמירים בשיעור של 10% וכ"כ במשכנ"י.

ואמר לי מרן הראש"ל זצ"ל, שהרוצה להחמיר יחוש לכל היותר לידעה זו של 10% אולם אין זה מעיקר הדין. וכ"כ מרן הגרשז"א זצ"ל, וכך מנהג רוב בתי ההוראה.

ויש מי שכתב שיעורים וחשבונות אחרים, אולם המנהג הנפוץ יותר הוא לחוש לדעת המשכנ"י.

אורגנו טרי, צריך עבודת ניקוי מרובה ככל ירקות העלים.

אורגנו מיובש, אם הוא עבר ייבוש בפיקוח מיוחד, אפשר להוציא את המוצר הסופי כנקי מחרקי שדה לאחר העיבוד. מאידך עיבוד שלא נעשה בצורה נכונה, כבר מצאנו חרקים לאחר תהליך העיבוד פעמים רבות בבדיקות שעשינו.

גם מוצר שיצא נקי לאחר העיבוד, כאשר הוא לא נשמר כדבעי, תיתכן בו פגיעה של מזיקי מחסן שונים. והכל תלוי בסוגי המחסן, ובזמן השהיה.

מוצר שכבר נאפה ואין אפשרות לבודקו לאחר האפיה מחמת כמה טעמים במקרה שלפנינו אפשר לאוכלו כיון שהתבלין הוא מלמעלה ולכאורה היה ממול מקור אש, ולכן אפשר להתיר באכילה גם אם יש חשש שלא נבדק היטב לפני השימוש

נענע חייב בתרומות ומעשרות כדת וכדין ועם ברכה.

גם למי שאינו רגיל באכילה רק לתה, גם חייב בהפרשת תרו"מ והחושש יפריש במקרה כזה ללא ברכה.

כל זה כמבואר בשו"ת חלקת השדה בכמה תשובות והסכים עליהם מרן זצ"ל, ואחרי שנים נדפס חזו"ע.

למעשה אתה שרגיל גם לאכול, ודאי חייב להפריש בכל גוונא כדת וכדין.

בטטה מתוקה ותפוח אדמה הם מינים שונים.

ולכן נוהג בהם כל דיני כלאים.

כמובן הבעיה תהיה אם יעלה המין השני, מן השורשים ואז תצטרך למעט.

הנכון להפוך את האדמה היטב קודם הזריעה של המין השני

מטעים מטופלים כלומר לא אותם שבחצרות הבתים, אין כל הכרח לנגיעות פנימית – בדקנו זאת גם בטרי וגם ביבש. ולכאורה הוא בחזקת נקי מנגיעות פנימית.
אלא אם יש ממצאי נבירה חשודים.

אינני מכיר אישית את החברה, אולם אין ועד כשרות למהדרין שיעניק כשרות לכרוב מעובד כאשר זה ללא טיפול ובדיקה מחרקים. ולכן אני מעריך שזה בחזקת נקי מחרקים, ואם בכל אופן יש ספק, ניתן בהחלט לפנות לועד הכשרות שיבהיר את הדברים.