לוגו בית המעשר
|

הרהורים הלכתיים ומילי דחיזוק עקב מגיפת הקורונה – מכתב מאת מו”ר ראש המכון שליט”א

כ"א אדר התש"פ | 17/03/2020

בעקבות נגיף הקורונה המשתולל בעולם יצא מו”ר ראש המכון שליט”א במכתב מיוחד המפרט את דעתם של גדולי הדורות בנושאים אלו:

וכך כותב הרב במכתבו:

ראשית זאת יש לדעת, כי תורתינו הקדושה וספרי הפוסקים, היא הקובעת ליהודי את הנהגתו בכל המצבים השונים המזדמנים לפניו, ואין דבר אחר זולתו, ואף אם יקום נביא, אשר יאמר דברי נביאות שלא כפי הנפסק בתורה הקדושה, אין לשמוע לו. ואחר דמוכח שמגיפה זו, שכיח הזיקא, אחר שחלו בה כ  200,000 איש בעולם כולו. ואחר שלצערינו הרב עם כל ההשתדלות מימי הפורים עד היום הזה. עלה מנין החולים יותר מ 1500% כאן בארצינו הקדושה. הרי שחובת הזהירות היא מחוייבת וכדברי חז”ל הקדושים במס’ בבא קמא (דף ס ע”ב): ‘ דבר בעיר כנס רגלך’.

ולא יאמר אדם כיון שאנו רוצים לעסוק בתורה הקדושה ובתפילה, לא נכנס את רגלינו, אלא עולם כמנהגו יהיה נוהג, ולא נחוש לכלום, שהרי ‘שומר מצוה לא ידע דבר רע’. ובאמת שאין הדברים נכונים כלל להלכה, שהרי קיי”ל בגמ’ בפסחים (דף ח ע”א) לגבי בדיקת חמץ בחור שיש בין יהודי לגוי, ‘היכא דשכיח הזיקא שאני’, ולא אמרינן בזה ‘שלוחי מצוה אינן ניזוקין’.  ואחר דקיי”ל שתורתינו תורת חיים, והיא כתבה לנו הוראה ברורה:  ‘ונשמרתם מאד לנפשותיכם’, והוא חיוב גמור, וכן פסק רבינו הרמב”ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש (פי”א ה”ד): וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה. וכן פסק מרן השלחן ערוך (חו”מ סי’ תכז ס”ח). ואפילו בספק סכנה קיי”ל שמחללין עליו את השבת דדחויה היא, וכפסק הרמב”ם בהל’ שבת (פ”ב ה”א. וראה בקובץ תשובות למרן הגריש”א ח”ב סי’ כו ע”ד הרמב”ם). וכבר כתב הפמ”ג (א”א סי’ ד אות ב), שספק סכנה מן התורה אסור, משום ונשמרתם לנפשותיכם, דהא לא מוקמינן אחזקה ורובא בספק סכנה, וכו’. וראה לגאון רבי שלמה קמחי בספרו ימי שלמה (הל’ איסורי ביאה פכ”א) שהביא משני גאונים מרבותינו האחרונים מרבינו בעל ספר חרדים שכתב: ‘דבכל דבר דאית ביה ספק סכנה חייב למנוע עצמו מן הדבר ההוא’. ועוד הביא מהגאון רבי יש”א בספרו ‘חינא וחסדא’ (ח”א עמ”ס כתובות דף ז) דגם בספק סכנה איכא משום ונשמרתם מאד לנפשותיכם וגם משום ובחרת בחיים. והדברים ידועים. ועל כן המגיפה שלפנינו ה’ ישמור ויציל ודאי שנמצא בגדר פיקוח נפש, לאחר שרק ביממה אחת במדינת איטליה מתו 368 בני אדם, ומה נענה ומה נאמר, ובלתי לה’ עינינו. וחייב כל אחד להיזהר ולהישמר, על בריאות עצמו ובני ביתו. ובוודאי שחלילה לא יזיק לאחרים, וכמבואר בתוס’ עמ”ס ב”ק (דף כג ע”א בד”ה וליחייב).

ועוד ראה מש”כ הגאון רבי שלמה קלוגר בספרו שו”ת האלף לך שלמה (או”ח סי’ שנא) שגם בחשש ספק סכנה, בטלים כל התעניות, ואסור לאדם להחמיר על עצמו, ואדרבה על התלמידי חכמים לאכול בפרהסיא כדי שמהם ילמדו שאר העם וכל זה כדי להציל נפשות ישראל [ורק בדאורייתא כתב שבספק רשאי אדם להחמיר לעצמו, אולם כידוע שכבר הרדב”ז (ח”ג סי’ תמד) כתב שגם ביוה”כ גם בספק, חלילה לאדם להחמיר על עצמו. וכבר כתב על דבריו בחזון עובדיה (ימים נוראים עמ’ רפט) שדברי  הגרש”ק תמוהים והוכיח כן מכמה וכמה מרבותינו הראשונים, יעוי”ש]. ועוד כתב שם הגרש”ק, שחלילה מלהורות שיעשו תשובה על כך, ואף בדאורייתא, והס מלהזכיר זאת, וכמבואר שם.

ואחר שנתבארו הדברים הדק היטב, הנה פשוט וברור שיש להישמע לכל ההוראות היוצאים מטעם אנשי מקצוע, ורק הם מוסמכים להורות ולהסביר, שכך ציוותה תורה לסמוך על הרופאים בכל עניני הרפואה, וכך אנו חיים מידי יום בהוראה לציבור בעניני שבת, צומות, טהרת המשפחה, עניני אבה”ע, ועוד ענינים דאורייתא שונים, וכן הדין ל”ע במקרה שלפנינו, וכבר סיכם זאת הגאון רבי עקיבא איגר (אגרות רעק”א מהדורת דעת סופר אגרת עג) לגבי המגיפה שהייתה בזמנו, ‘שמי שאינו נזהר בהוראות הרופאים הוא חוטא לה’ מאד וגדול עוונו מנשוא’, ודי בזה.

והנה רבים המדברים בסגולות שונות ומועילות, היאך להינצל מן המגיפה, זה אומר באמירת פיטום הקטורת ג פעמים פעמיים בבוקר ופעם בערב, ועוד הוסיפו אמירת פיטום הקטורת לאחר חצות הלילה במעמד של עשרה אנשים. וכוונת ענין הקטורת מבואר בשער הכוונות (תפילת השחר, דרוש ג) ובספר היחודים (פי”ג) שעיקר הכוונה בי”א סממני הקטורת, שעשרה הם עשר ניצוצות הקדושה שירדו למטה בתוך הקליפה להכניעם, והאחד הנוסף עליהם, הוא אור המקיף לעשר הנז’ ולכן התיקון הוא שיכוין לסלקם מתוכם, ועי”כ ישארו הקליפות מתים בלתי חיות, ע”כ. כלומר עיקר עבודת התפילה והתיקונים לימי המגיפה היא להוציא את הקדושה מהקליפה, וממילא תמות הקליפה שלא יהיה לה חיות.

ועוד מפורסמים דברי הגאון רבי נפתלי כץ מלפני 301 שנים בעמח”ס סמיכת חכמים שכתב את אשר מצא מבני ארץ ישראל, לומר מידי יום עשרה מזמורי תהילים, ותועיל לכל דבר שבקדושה ובפרט בשעת המגפה שיש לאומרם, ‘ותעצר המגפה’. ואלו הם עשרת המזמורים: פרק א. פרק קכא [6 פעמים]. פרק קג. פרק סז. פרק כג. פרק קמח. פרק ו. פרק קה. פרק לג. פרק יז. ויוסיף עליהם פרק טז [שגם הוא נגד ספירת מלכות].

ועוד סגולה היא לומר קודם תפילת שחרית מנחה וערבית הפסוקים מפרשת השבוע שלפנינו פרשת ויקהל מן הפסוק ויעש את המנורה עד ואת כל כליה (פרק לז פס’ יז-כד), ויוסיף הפסוק מספר ישעיהו (פל”ח פס’ כ) ה’ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי וּנְגִנוֹתַ֧י נְנַגֵּ֛ן כָּל־יְמֵ֥י חַיֵּ֖ינוּ עַל־בֵּ֥ית ה’. ויאמר כל הפסוקים הנז’ שבע פעמים. ויסיים את הפסוק בפרשת בהעלותך (פ”ח פס’ ד) וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה ה’ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה. והיודעים לכוין, כוונות פסוקים אלו מבוארים במקורות דלעיל.

אולם על כולנה יש להביא דברי רבינו אור החיים הקדוש בפרשת השבוע שחלף פרשת כי תשא, בתחילת הפרשה, על המילים ולא יהיה בהם נגף… זה יתנו… כותב האוה”ח הקד’, שזה יתנו יכוין אל ספר התורה דכתיב (יהושע א’) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, גם אמרו ז”ל כי הקדוש ברוך הוא לפניו כל היום מונח ס”ת כמשפטו אשר צוה למלך ישראל (דברים י”ז י”ט) והיתה עמו וגו’, והוא מה שהראהו באצבע זה יתנו וסתמו כפירושו שעל המונח לפניו תמיד צוה ה’ ובאמצעות מה שילמדו בתורה היא מגינה ומכפרת עון ומרבה זכיות כאומרם (מנחות דף קי) ותלמוד תורה כנגד הכל ואפילו היו ביד האדם עבירות רבות זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כאילו הקריב כל הקרבנות המכפרים, והוא אומרו כל העובר על הפקודים שהם המצות זה יהיו לו לתיקון כל דבר, ונמשך גם כן אומרו כל העובר עם שלמטה לומר תיקון למי שאינו בן תורה במה יתן כופר נפשו כי הוא בור ריק אין בו מים, לזה אמר כל העובר וגו’ יתן מחצית השקל כיששכר וזבולון ושמעון אחי עזריה (סוטה כ”א א) ורבים כהם אשר יחצון כספם לעמלי תורה, ואומרו בשקל הקדש פירוש בעד שקל הקודש שהוא התורה, או ירצה שבזה ישוה הוא לנותן אמרי ספר כאומרו (קהלת ז’) בצל החכמה בצל הכסף, עכ”ד. הרי שעיקר ההגנה מפני הנגף והמגפה הוא העיסוק בתורתינו הקדושה, והמרגיש יתבונן, שכל קצף הנגף פרץ עלינו בחזקה בפרשיות כי תשא-ויקהל, שם נמצאים כל הסגולות הרשומות לעיל, בבחינת הקדמת תרופה למכה!

ומכאן נבין מה רב פחדם של רבותינו גדולי הדור שלא לסגור התלמודי תורה והישיבות מחמת הנגף, שהרי הלימוד היא התרופה הטובה ביותר לכל המגפה הנוראה הזו. וכדברי המכתב שנכתב אמש (יט אדר תש”פ) על ידי רבותינו הגרח”ק והגרג”א שליט”א ופורסם ברבים, ולא חלילה שלא חששו לאזהרת אנשי המקצוע, אלא כאמור ביקשו שלא לעצור את הסגולה העיקרית שהיא לימוד התורה.

על כן הלכה למעשה, כדי לעסוק בעיקר הסגולה ובעיקר התועלת, ומאידך להישמע כמתחייב על פי ההלכה, לחוקי הבריאות והרופאים, על כן חובה מחד להמשיך בסדרי הלימוד ולכוין בשעת הלימוד על כלל ישראל שיסיר ה’ מעליהם המגיפה הנוראה השוררת בכל העולם, וכמובן גם על התורמים המחזיקים והמסייעים ללימוד התורה וללומדים. ולדאוג לפרסם בכל מקום שהוא בהשתדלות גדולה ענין סגולת לימוד התורה ללומד או לתומך, ושהיא סגולה נפלאה ובדוקה מפני המגיפה. אולם כאמור הכל בגדרים המותרים כגון שלא יהיו מעל עשרה בלימוד [שיחולקו בין החדרים או בבתי כנסיות שונים וכיו”ב], ויהיה רווח בין הדבקים על פי הנדרש, ושאר כל כיוצא בזה מהוראות משרד הבריאות שאין לזוז מהם, וחלילה מלזלזל בהם, אלא מזה ומזה אל תנח ידיך. ואדרבה להוסיף עוד בלימוד התורה ולהתחזק, ויעזרנו ה’ יתברך ויסיר מעלינו המגיפה הנוראה הזו שהתפשטה בכל רחבי העולם ה’ ישמור ויציל, בזכות התורה הקדושה שהיא מצלא ומגנא.

 בברכת והסירותי מחלה מקרבך