לוגו בית המעשר
|

תולעים, עלקות, שלשולים וסרטנים

כ' אדר ב' התשע"ט | 27/03/2019

עלקות ומיני בעלי חיים זעירים שונים – סקירה מורחבת

בממלכת הים חיים אלפי מינים של בעלי חיים זעירים שונים (ובניהן גם עלקות),

גודלם נע בין מיקרון (אלפית המילימטר) לכמה ס”מ.הם חיים הן בימים ואגמים והן במים מתוקים.

כמו כן, חיים בים סרטנים מסוגים שונים. בעלי חיים זעירים אלו ניזונים מסרטנים ירודים ודגיגים קטנים

(שמשמשים לאחר מכן מאכל לדגים, וכך אנו מוצאים את היצורים הללו בחלל מעי הדגים או על חלקי פנים של הדגים).

 

חרקי מים מליחים מסוגים שונים

חרקי מים מליחים מסוגים שונים

 

עלקות חד פונדקאיות (Monogenea)

הן בעיקר טפילי חוץ (אכסו-פרזיטיים) כלומר, טפילים הנדבקים לחלקיו החיצוניים של הפונדקאי.

(קיימים דגים כגון השפתון עינוני שבצעירותו הוא משמש ‘נקאי’ כלומר מסיר טפילי עור מגופם של דגים אחרים).

את העלקות הללו ניתן לראות על הזימים של דגי האמנון ואף לעיתים על הקיפון (בורי), וכן על דגי הדקר.

 

סרטנים החיים בין אצות הים

סרטנים החיים בין אצות הים

 

התולעים הנימיות

 

בנוסף חיים במים קבוצות שונות של תולעים הן התולעים הנימיות

שמחלקה מרכזית בקבוצה זו היא מחלקת הנמטודות (ראה בערכו) נמטודות אלו חיים גם במעי האדם.

(נמטודות נוספות יש שנטפלות לשורשי הצמחים וכגון לחצילים, לעגבנייה ועוד, ושמם “נמטודות השורשים”).

 

נמטודה בהגדלה

נמטודה בהגדלה

 

תולעת בתוך המים בזמן הנדידה

תולעת בתוך המים בזמן הנדידה

 

תולעי הפרקים

בנוסף, קיימת קבוצה נוספת של תולעי הפרקים שבה יש שש מחלקות של סוגים שונים.

התפתחות התולעים בים היא בדרך של גלגול, ואילו החיים במים מתוקים ההתפתחות היא

אחת המחלקות בקבוצה זו הם התולעים הרבזיפיות, שלהבדיל מהתולעים הדלזיפיות השוכנים במים מתוקים,

התולעים הרבזיפיות שוכנים בים. בין היתר ניתן למוצאם על על עלי אצות ים

(ניתן להבחין בסלילים לבנים שגודלם עד 3 מ”מ ראה להלן אודות השרצים המצויים באצות ים).

קבוצת התולעים הרבזיפיות כוללת בתוכה מאות מינים שונים כשגודלם נע בין 1-2 מ”מ עד 30-40 ס”מ

(שייכים בעיקר למשפחת הנראיסיים ומצויים הרבה על ובין אצות הים ובעיקר נראיס האצות שאורכו עד 7 ס”מ).

מערכת פרוקי הרגלים

כמו כן חיים בים תולעים וסרטנים השייכים למערכת פרוקי הרגלים החיים במים ושייכים למערכת זו, הם נושמים בעזרת זימים.

לקבוצה זו שייכת מחלקת סרטנים שלה 4 בנות מחלקה הזימרגליים, הצדפוניות, השטרגליים והזיפרגליים.

 

שטרגליים לאחר סינון מים החרקים השקופים קיבלו את הצבע הירוק מהאצות שמהם הם ניזונו

שטרגליים לאחר סינון מים החרקים השקופים קיבלו את הצבע הירוק מהאצות שמהם הם ניזונו

 

נקבה של שטרגליים

נקבה של שטרגליים

 

 

 

לבת מחלקת השטרגליים שהם סרטנים זעירים וחסרי שריון, מצויים טפילים רבים הנטפלים לדגים

הן כאכסו-פרזיטים (טפילי חוץ) והן כאנדרו-פריזיטים (טפילי פנים), והם חיים הן בים והן במים מתוקים,

הידועים שבהם הם הלרניאה (ראה בערכו), והארגולוס (ראה בערכו).

 

 

סוסון ים בין עלי האצות

סוסון ים בין עלי האצות

 

סרטן על אצת ווקאמה בהגדלה

סרטן על אצת ווקאמה בהגדלה

 

שווי הרגליים

לבת מחלקה נוספת של הסרטנים העילאיים, שייכות 4 סדרות של סרטנים

כשאחת מהן היא סדרת ‘שווי הרגליים’ (=ISOPODA).

מינים רבים מסוג זה שהם בעלי צבעים מגוונים, חיים בין אצות הים.

 

סוסוני ים בין צמחי הים

סוסוני ים בין צמחי הים

 

ויש מינים שחיים אף במים מתוקים. סדרה נוספת ממחלקה זו היא סדרת הקפזרגליים, שאף הם חיים בין אצות ים.

התולעים המצויים

קיימים תולעים נוספות הן חיצוניים והן פנימיים, ובסקירת הטפילים בדגים  פירטנו את סוגי התולעים המצויים בכל דג ודג.

וכדוגמא אציין את התולעת הטפילית ממשפחת ‘מיקסוזואה’ Myxozoa זו משפחה שיכולה לחיות גם במי ים וגם במים מתוקים,

ובסיור בארגנטינה בשנת תשס”ו מצאתי תולעת זו על איברי פנים של דג קרפיון שהגיעו מאגם של מים מתוקים (אגם פרנאה).

 

 

 זחל מיקסואזואה על איברי פנים של דג,

זחל מיקסואזואה על איברי פנים של דג

 

השלב השלישי של הטפיל

השלב השלישי של הטפיל

 

ולהלן ברשימת הדגים פירטנו את סוגי התולעים המצויים בכל דג ודג.

 

טפילים המצויים במים

כמתואר לעיל ברור שיש להיזהר ביותר במים הן לשתיה, והן בשימוש במפעלי המזון,

ואקדים את אשר ביארתי בכרך הרביעי בערך ‘מים’ אודות טפילים המצויים במקורות המים הן בארץ והן בעולם,

הן המים המתוקים והן המים המלוחים, טפילים אלו הם בעלי חיים זעירים לרוב, וממינים וסוגים שונים.

הנגיעות העיקרית היא של בעלי החיים הזעירים המכונים זואופלנקטון

(כך מכונים כל בעלי החיים הזעירים מ- 4 מילימטרים) המרחפים במים.

 

זואופלנקטון

זואופלנקטון

 

הזואופלנקטון ניזון מאצות הים (פיטופלנקטון) בכמות של 100% מגופו מידי יום.

זנים רבים המכונים זואופלנקטון מוכרים בעולם,לדוגמא בכנרת קיימים 40 מינים,

כאשר 20 מתוכם הם השכיחים ביותר ונמצאים באגם כמעט בכל תקופות השנה.

בין יתר המינים המצויים ניתן לציין את משפחת הקופופודה (Copepoda) “שטרגליים”,

שהם סרטנים קטנים בעלי גוף דק ומוארך, שמסוגלים לחיות גם בשלוליות ובמקום טחב.

 

 

דרגות זחלים של שטרגליים

דרגות זחלים של שטרגליים

 

טפיל קפופודה לאחר סינון מים מליחים

טפיל קפופודה לאחר סינון מים מליחים

 

התפתחותו בדרך של גלגול וזמן התפתחותו מזחל עד בוגר לוקח בין חודש לחודשיים.

בעולם מוכרים מעל 10,000 מינים של משפחה זו.

הגודל הממוצע שלו נע בין 0.5 מ”מ עד 2 מ”מ, אם כי קיים גם זן יותר נדיר שגודלו 0.1 מ”מ.

בנוסף, קיימים מיני זואופלנקטון שחיים בעיקר במים מתוקים כגון משפחת Cladocera

המכונים גם פרעושי מים או דפניים , ועוד מינים נוספים. הצד השווה בכולם שהם זעירים ביותר וצבעם שקוף.

ימשושים

קבוצה נוספת היא “ימשושים“, רימות של יתוש מצויץ (Chironomus),

שאמנם הבוגרים אינם עוקצים כשאר יתושים, אך הרימות שלו שמתפתחות במים גלויים מהוים מטרד

(המחושים של הזכר שעירים מאוד, ולכן הם נקראים ימשושים – מלשון מישוש).

רימת היתוש ניזונה אף היא מהרקב שבאגם. צבע הרימה אדמדם-חום, וגודלה נע בין 0.5 ס”מ עד 1.5 ס”מ.

 

 

יתוש מצויץ-ימשוש

יתוש מצויץ-ימשוש

 

רימות של היתוש בהגדלה

רימות של היתוש בהגדלה

 

בעונות הקיץ התפתחותם מרובה ובתקופה של שלש שבועות הם מסיימים את מחזור חיים שלהם

(בוגר – יומיים, ביצה – יומיים, זחל +גולם – כשלושה שבועות).

ריכוז הזחלים על קרקעית הבריכות יכולה להגיע ל-10,000 למטר מרובע ואף יותר מכך.

בשנת 2005 התגלו בברזים שבבתים כמות גדולה של רימות ימשושים שהגיעו עם המים מהמוביל הארצי

ומדוודים המונחים על גגות הבתים, והוצאו הנחיות מסודרות לטיפול במים הביתי וניקוי הדוודים.

 

בארץ ישראל, קיימים ארבעה מקורות עיקריים של אספקת מים.

 

אגם הכנרת

שמספק מים למחצית מתושבי ארץ ישראל

(טבריה מקבלת ישירות לאחר מערך סינון, ושאר המקומות בארץ באמצעות “אתר אשכול”).

המקור השני הם מי תהום באמצעות קידוחים.

חלק מהקידוחים נעשים באיזורים ההרריים (אקוויפר ההר), והחלק האחר לאורך מישור החוף (אקוויפר החוף).

מקור שלישי הם מי המעיינות.

והמקור הרביעי הם מי הים או שאר מקורות של מים מליחים העוברים התפלה

(באילת כל המים מסופקים מהמקור הרביעי).

כאמור לעיל, מקורות המים הגלויים מכילים בתוכם בעלי חיים ממינים שונים, ועם השאיבה באתר ספיר,

הנמצא בחלק הצפון מערבי של הכנרת, מובלים המים עם בעלי החיים שבהם באמצעות צינורות,

משאבות ותעלות פתוחות אל המאגר הגדול באתר אשכול הנמצא בבקעת בית נטופה.

באתר אשכול המים עוברים מערך מיוחד ויחיד במינו של כמה אופנים ייחודיים לסינון והצללת המים.

החלק הראשון

הוא העברת המים במאגר שיקוע – בו מחדירים בשיטת הזרקה גופרת אלומיניום (אלו”ם)

שאוספת את כל האלמטים הצפים והופכת אותם לפתיתים ששוקעים בתחתית המאגר

(משם הם נאספים ובהמשך נטמנים בחזרה).

השני

הוא המאגר התפעולי – שם מכניסים דגים ממינים שונים, אמנונים – האוכלים את האצות והזואופלנקטון.

קרפיון ובורי שמחסלים בעיקר את הקרקעית ובכך מסייעים בעקיפין להתפתחות הזואופלנקטון והימשושים.

בנוסף, המים עוברים השבחה וחיטוי עם כלור דיאוקסיד (מחטא ראשי), כלוראמין (מחטא משני שנותר במים זמן רב יותר מן הכלור),

חומצה גופריתנית, חומצה פלאורסיליסית, פולימר קטיוני, פולימר אניוני, נתרן הידרוקסיד ואמוניה.

למרות שהשיטות הנזכרות, שחלקם הגדול הוא פרי פיתוח מיוחד של החברה בארץ, נחשבות כמצויינות,

עדיין היעילות הייתה מוגבלת, ובנוסף הגופים האחראים על בריאות הציבור

החמירו את התקן של איכות מי השתייה שיעמדו על תקן עכירות (יע”ן) מהמחמירים ביותר בעולם.

לצורך כך זה הוקם באתר מפעל הסינון המרכזי שהוא מהגדולים והחדשנים ביותר בעולם כולו,

שהצליח להגיע לרמת צלילות יותר גבוהה מהתקן ועומד רוב הזמן על פחות מ 0.2 יע”ן שהוא הרמה המרבית המותרת.

כך שהתוצאה הסופית היא 99.9% של הרחקת חלקיקים שמעל גודל של 1 מיקרון (כגון סוגי הטפילים הנז’ לעיל).

להקפיד היטב על סינון המים

ולכן ההמלצות הם להקפיד היטב על סינון המים כדבעי, כאשר בארץ ישראל התוצאה של כל ההשקעה הגדולה הנז’ לעיל, הביאה את מצב המים המסופקים לצרכנים בארץ ישראל, לרמת נקיות מוחלטת, ומבדיקות שנערכו על ידי מעבדת המכון ובמעבדות נוספות,

מתברר שהמים המסופקים לצרכנים בארץ ישראל נקיים מכל חשש טפילים ותולעי מים, ואין חיוב, לא לבודקם ולא לסננם.

אמנם, בחלק מבתי המגורים ובפרט בבניינים משותפים קיימים מיכלים משותפים על גגות הבתים,

ויש להקפיד לנקותם ולעשות חיטוי תקופתי להשמדת חרקי המים ובפרט הימשושים, שבלא טיפול נאות הם עלולים להתמלא בזחלים.

לדוגמא, 1000 נקבות בוגרות של יתוש מצויץ, מטילות חצי מליון ביצים לתוככי הברכות או המיכלים.

בשנת 2003, לאחר שהתקבלו תלונות רבות של צרכנים על זחלי היתוש שהופיעו עם מי הברז,

פרסמו רשויות הבריאות הנחיות מפורטות לניקוי וחיטוי, ורצוי לכל מי שיש לו מכלים שכאלו על הגג,

לקבל ייעוץ מקצועי מחברה שתסייע לחטא את הכל כנדרש, הן בטיפול שוטף חצי שנתי,

והן בטיפול יסודי יותר, ובפרט לאחר שהתגלו חשדות להימצאות זחלים אלו.

מצב המים במדינות חוץ לארץ

מאידך במדינות בחוץ לארץ, יש לבדוק כל מדינה לגופה,

ארה”ב

כאשר התקן בארה”ב וברוב מדינות אירופה, עומד אף הוא על תקן עכירות מחמיר שהלך והחמיר עם השנים,

מ – 1974 ואילך, חל חוק ה -(SDWA (=Drinking Water Act Safe

שהעכירות המירבית המותרת היא עד 1 יע”ן והתוצאה היא הרחקה של 99% מהטפילים וכמבואר לעיל.

אמנם בפועל העיר ניו יורק מקבלת 9% מהמים שלה ממאגר קרוטון המספק בעיקר לאיזור מנהטן העליון וברונקס,

והוא אכן מסונן כדבעי, אך עדיין 90% הנותרים מקבלים מים עיליים ממאגרים מוגנים מהרי הקטסקייל,

ובעבר אכן החוק שם לא חייב סינון אלא חיטוי במים אלו, כיון שאיכותם הייתה בעכירות נמוכה מאד,

ובמשך הזמן החוק שונה גם לגבי מים אלו.

אך בפועל מדיווחים שהתקבלו ממומחים רבניים בארה”ב עדיין בכל האזורים בהם אספקת המים היא מהמאגרים שבהרי הקטסקייל

שהם מים עיליים, ניתן למצוא את טפילי הזואופלנקטון הזעירים.

ועל כן במדינות אלו חובה לסנן היטב את המים. באם מותקנת בבית או בכל מקום מוסדי,

מערכת פילטרים העומדת בתקנים לסינון מים, הם אמורים לחסום כל ממצא מן החי שמקורו מהמים

(ויש להיוועץ עם אנשי מקצוע על האפשרויות השונות ועל תקופת ההחלפה הנצרכת ליעילות הפילטר,

כיון שאם הוא ייפגם אזי הוא עלול לגרום לפעולה הפוכה).

באם מתקינים על הברז בבית מסנן, יש לדאוג שפילטר המסנן יהיה מסוגל לחסום כל ממצא שגודלו מעל 0.5 מ”מ

(פילטר של 50 מיקרון יעיל עבור זה), ויש לנקות או להחליף את הפילטר מידי פעם לפי הצורך וההמלצות.

 

הרתחת מים

מים שעברו הרתחה, טפילי המים שבתוכם מתים אולם אינם מתפרקים,

ולכן במדינות בהם המים המגיעים לצרכנים בחזקת נגועים, אין להסתמך על הרתחה בלבד.

אלא אם המים שהו זמן של שעה בעודם רותחים, שאז החרקים מתפרקים לחלוטין ומתמוססים,

(וראה מש”כ בשו”ת שש משזר (כרך א יו”ד סי’ ז) אודות מי שמתגורר בניו יורק והזדמן להתארח במקום שמקפידים על כשרות המאכלים,

אך איננו יודע באם הם מקפידים על סינון המים כדבעי, והגישו לפני דבר מאכל מבושל, שלמעשה ניתן להתיר את התבשיל באכילה,

כיון שהמים שהו בהרתחה למעלה משעה ובנוסף לזה יש גם צירוף של כמה ספיקות להקל, ראה שם)

 

מים המגיעים לליין הייצור

בנוסף אציין שבכמה מדינות נבדקו המים במפעלים שונים ובחלקם נמצאה נגיעות גבוהה במים כולל במים המגיעים לליין הייצור,

ובחלקם נמצאו תולעים רק במי השטיפה שאינם עוברים סינון, ואילו במי הייצור שעוברים סינון המים נמצאו נקיים,

אלא שלעיתים גם מי השטיפה יכולים להותיר חרקים בזמן השטיפה של הכלים או המסועים.

הבעיה הקשה נמצאה כאשר המים לייצור גם היו ללא סינון כדבעי, וראינו הדבר

כאשר נעשה ייצור במרוקו של תות שדה עם פיקוח לענין חרקים ולאחר רכישת מערכות שטיפה מיוחדות לניקוי התותים,

מתברר בבדיקות שאכן נמצא נקי מחרקי שדה, אולם נמצאו חרקי מים שונים המערכת שטיפה,

ולאחר בדיקת המים התברר שאכן שם היא מקור הבעיה. ורק לאחר סידור מערכות סינון הבעייה נפתרה.

 

פתרון מקומי לסינון מים הנכנסים למערכות שטיפה של ירקות

פתרון מקומי לסינון מים הנכנסים למערכות שטיפה של ירקות

 

זיהוי הבעיה ניתן לבצע בקלות יתרה באמצעות בד של 100 מש, ולסוגרו סביב נקודת יציאה מים מהברז או הצינור,

ולתת למים לזרום דרך הבד כמה דקות, ולבדוק את כל הפסולת שנשארת, התולעים באם הם קיימים ניתן לזהותם בפרט על שולחן אור הם ניכרים היטב,

ולאחר הבדיקה להחליט אם קיימת בעייה, ואם הבעיה מפריעה לייצור הכשר.

 

כל מקרה לגופו

בעיות אלו מצאנו בכמה מדינות בעולם, בסין, במרוקו ועוד, אלא שזה במקומות מסוימים במדינה, ואין כל המדינה שווה זה לזה.

וגם אין כל המוצרים שווים, שכן להבדלי מתות שממשיך עם התולעת להקפאה ונותר שם כמות שהוא,

במוצרים אחרים כגון הסרדינים הגם שנשטפים, הם עוברים תהליכים רבים נוספים כולל גירוד העור,

הורדת ראש וניקוי חלקי פנים, בישול בתנור או במים רותחים, לעיתים עוברים גם הורדת העור, וכו’,

וריבוי תהליכים אלו, לא מותירים חשש לשאריות חרקי מים אלו. ויש לדון בכל מקרה לגופו.