א. כרובית מצויים בה חרקים רבים לרוב.
ב. הקושי בניקוייה, הוא כיון שיש מקומות מסתור רבים, שהחרקים חבויים בין הפרחים, תחת הגבעולים הקטנים הצמודים לגבעול המרכזי.
ג. התועלת שיש בהשרייה במי סבון [דרך אגב השרייה במלח או חומץ אינה יעילה לחרקים בשום סוג ירק], היא בגירוי החרק והחלקתו מעל גבי העלה, אך כאשר הוא מסתתר אין בזה כל תועלת.
ד. תוצרת של חברות המשווקות ירקות אלו כקפואים, לגופה של הקפאה אין כל תועלת מבחינת החרקים, ואדרבה המוצר לאחר הקפאה יותר בעייתי כיון שהוא משמר את החרקים בשלימותם גם אחרי שנים, ועוד שהמוצר הופך להיות רך מאד, ומקשה מאד על ניקוייו. ויש לזכור שחברות עם סדרי גודל של ייצור גדולות כגון של אלו, אינם לוקחים תוצרת מגידול מיוחד, אלא משטחים פתוחים. ואם בעבר הם הסתמכו בעיקר על הטיפול במפעל ושטיפת הירקות, וכאמור לעיל לא נמצא בזה תועלת והם נשארו נגועים מאד, והיה בלתי אפשרי לרכוש תוצרת זו ולהשתמש בה. מאידך בשנתיים האחרונות הרבנות הראשית בשיתוף עם הרבנויות המקומיות, עשתה עבודה מצויינת עם החברות המעבדות ומקפיאות מוצרי ברוקולי וכרובית, ובעיקר עם החברות “פרי גליל” ו”סנפרוסט” שגם בשנת העיבוד האחרונה עיבדו מוצרים אלו תחת פיקוח מיוחד. חברות אלו לוו ע”י מומחים מיוחדים לדבר, כאשר הגידול היה תחת פיקוח מיוחד בכל שלביו מרגע השתילה, ואמנם השטחים היו שטחים פתוחים, אך הפיקוח היה צמוד משלב תחילת הגידול עד הקטיף, כולל בשטיפות עד תום האריזה. והתוצאות היו מצויינות ממש, [ומכלי ראשון יכול אני לתת עדות שבמפעל “פרי גליל” ששם המעבדה של המכון ליותה את הרבנות המקומים בכל השלבים, והעמידה צוות מומחים גדול לטובת הגידול בימות החורף לחברה זו, לאחר כל הבדיקות בכל מהלך הגידול, נבדקו במוצר הסופי כ – 2500 שקיות של המקובל לשווק כמוצר הסופי לצרכן, וכלל אחוז הנגיעות הגיע עד 1.4% סך הכל! שזו תוצאה מצויינת, וכיון שזו כבר שנה שנייה ברציפות, מתברר שאפשר לתת כשרות למוצר בחזקת “כשר” תוך הסתמכות על עבודה מאסיבית ורצופה לאורך כל הגידול. חשוב לציין כי כרובית קפואה המגיעה מחו”ל להוציא חברה אחת, כל האחרות הם גם כן באותה שיטה כמו בארץ, כלומר שטחים פתוחים מבוקרים, ולענ”ד לפי התוצאות שבדקנו בשנה האחרונה לפחות בחברה המצויינת לעיל, אותם שכבר משתמשים ומסתמכים על תוצרת מבוקרת משטחים פתוחים ייתכן שיש להעדיף תוצרת זו מארץ ישראל שממש בוקרה לאורך כל הגידול, מאשר על החברות הקפואות מחו”ל, שמבדיקות שעשינו אחוזי הנגיעות היו גבוהים יותר. מאידך על פי הידוע לנו יש שיווק של כרובית מגידול חממות המשווק בארץ ומגיע ממדינה בדרום אמריקה, [כמדומני שהיא משווקת ע”י חברת “עלי קטיף”] ויש לה עדיפות כיון שהתוצרת גדלה באופן שהוא כבר ידוע ומפורסם שהוא בחזקת נקי [=גידולי חממות].
ה. אותם המעונינים בתוצרת טרייה של כרובית ללא חשש ולמהדרין, באפשרותם לרכוש כרובית טרייה הגדלה בחממות ומשווקת בשקיות ארוזות עם חותם מהדרין של גוף ידוע ומוכר, ויש לציין כי על פי ההוראות של הכשרות מוצר כגון כרובית מאושר לצאת לשיווק רק כאשר הממצאים הם שהכרובית נקייה לחלוטין [להבדיל מחסה וכיו”ב שמתירים כמות כלשהי של חרקים היורדים בשטיפה, כיון שהעלים ישרים, ועקרת הבית, יכולה להשלים הניקוי והשטיפה, מאידך בכרובית ובברוקולי אין הדבר מציאותי וכמוסבר לעיל]. אפשרות שנייה היא לרכוש תוצרת שאיננה מגידול חממות, ולהוריד את כל הפרחים כולם ולהשתמש רק בגבעולים לאחר השריה במי סבון, ושטיפה.