חיפוש באינדקס
חיפוש ערכים באתר 
חיפוש באתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  מבזקים
כ"ו בחשוון התשע"ז 27/11/2016

 תנובות השדה
   

כל הקטגוריות
אדרת אליהו
אדרת אליהו
ארץ ישראל
ביאור וההדרת ספרי ראשונים ואחרונים
ברכות
גבולות השדה
גיליון מס' 132
גיליון מס" 137
גיליון מס" 138
גליון
גליון
גליון מס' 110
גליון מס" 133
גליון מספר 130
הגדה של פסח
חגים ומועדים
כשרות המאכלים ואיסור חרקים
מאמרים
מצוות התלויות בארץ
משפטי שמואל
מתנות כהונה
עלונים
עץ השדה
קונטרס ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה
שביעית
שבת ויום טוב
שש משזר
תבואת השדה השלם
תורת ערלה
תנובות השדה
תרומות ומעשרות
אדרת אליהו זרעים
תולעת שני- חלק ד'
חובת הארץ
אדרת אליהו ברכות

 

טפילים בדגים

דף בית » טפילים בדגים » ברקודה
  ברקודה
דג ``ברקודה`` – חופי ארץ ישראל
דג ``ברקודה`` – חופי ארץ ישראל
דגי הברקודה הם דגים הנידוגים במימי הים התיכון. בארץ ישראל הם מצויים בעונות מסוימות בשנה לאור כל החופים מהדרום עד הצפון. הברקודה הוא דג כשר כשעל גופו קשקשים רבים. בדיווחים שנתקבלו מדייגים מקומיים התברר שכאשר הם דגו את דג הברקודה בחוף ביפו (באזור חוף עג'מי המכונה "המזבלה"), נמצאו תולעים בבטן הדג, ובראש הדג. (והגם שנמצאו טפילים בתוך הסנפיר שת, כפי הנראה מקורם מחלל הבטן).
 
הטפיל זוהה כטפיל מסדרת הצסטודה - Cestoda  (שרשור). מחזור חייו של הטפיל מתואר ע"י ד"ר אריק דיאמנט: הבוגר חי בחלל המעי, אולם שלבי הביניים הצעירים חיים בבשר, ולכן יכולים להופיע בכל מקום בדג, לרבות בראש ובשרירי השלד. עם זאת, במרבית המקרים הם נמצאים באזורי שריר הסמוכים למערכת העיכול (כי הגעתם לדג היא באמצעות מזון שהיה נגוע; הם חודרים לדופן המעי ו"מטיילים" בגוף הדג עד שנעצרים ויוצרים ציסטה). בהיטרף הדג(ברקודה במקרה זה), מגיעה הציסטה למערכת העיכול של הדג (או העוף או היונק הימי הטורף), שם הטפיל משתחרר ויוצא מהציסטה, נאחז בדופן הקיבה או המעי, גדל והופך לשרשור בוגר. כאן הוא מבשיל מינית ומשגר אל הים (דרך פי הטבעת של הדג) את הביצים המופרות שלו.
 
טפילי צסטודה מונח בתוך "כיס" בראש דג הברקודה.
טפילי צסטודה מונח בתוך "כיס" בראש דג הברקודה.
 
 
טפיל צסטודה בתוך "כיס" מונח בתוך הבשר שמעל הסנפיר.
טפיל צסטודה בתוך "כיס" מונח בתוך הבשר שמעל הסנפיר.
לפי דיווחי הדייגים ברוב מקומות הדייג לא נמצאו טפילים אלו, וגם בחוף הנז' שמצאו שם את הטפילים בשנה החולפת ( 2004) לא נמצאו טפילים, ויתכן שאזור "המזבלה"
בשנה זו הייתה נגועה ביותר ולכן נמצאו הטפילים שם ויש לעקוב אחרי הנתונים של הדייג כדי להסיק מסקנות ברורות. (מנתונים נוספים שנמסר לי ע"י הדייגים קיבלתי מידע כי טפילים אלו נמצאו בברקודה גם בחופי אשדוד).
 
אופן הבדיקה והשימוש:
לאחר ניקוי הדג מאיבריו הפנימיים, יש להתבונן היטב שלא נותרו "כיסים" של טפילים אלו בתוך חלל הבטן. במידה ונמצאו יש להוציאם – הם יוצאים בקלות הגם שחלקם האחורי תפוס מעט בבשר. את הראש עדיף להסיר לחלוטין או לחילופין לבודקו היטב בכל חלליו.  יש להתבונן היטב גם בבשר שבקצה חלל הבטן (באזור שמחובר הסנפיר שת לבשר) כיון שלפעמים הטפילים חודרים לשם.
 
השאלה היא לא מה אסור -   בדגים יש טפילים, בירקות יש חרקים, היבולים הם טבל, ערלה וכלאים ואסורים באכילה או בקיום.
אלא כיצד מותר -   כיצד בודקים את הדגים והירקות, כיצד מצטרפים ל "בית המעשר" איזה שתיל הוא ללא חשש כלאים ומותר בקיום.
המכון על כל שלוחותיו עוסק בכל המגוון הרחב של מצוות הארץ, חרקים וטפילים.
המכון מעמיד לרשותך את מירב ומיטב האינפורמציה שברשותו ונותן פתרון לאדם הפרטי בהפרשת תרומות ומעשרות ולחקלאי ולבעל עסק המפריש כמויות גדולות של יבולים.
לוגו המכון למצוות התלויות בארץ 'חותמת 'כשרות למהדרין' של המכון למצוות התלויות בארץ חותמת 'נבדק ללא חשש טפילים' של המכון למצוות התלויות בארץ
המכון למצוות התלויות בארץ, ת.ד. 176 אלעד 4081003, טל': 03-9030580. פקס: 03-9030891.