חיפוש באינדקס
חיפוש ערכים באתר 
חיפוש באתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  מבזקים
כ"ו בחשוון התשע"ז 27/11/2016

 תנובות השדה
   

כל הקטגוריות
אדרת אליהו
אדרת אליהו
ארץ ישראל
ביאור וההדרת ספרי ראשונים ואחרונים
ברכות
גבולות השדה
גיליון מס' 132
גיליון מס" 137
גיליון מס" 138
גליון
גליון
גליון מס' 110
גליון מס" 133
גליון מספר 130
הגדה של פסח
חגים ומועדים
כשרות המאכלים ואיסור חרקים
מאמרים
מצוות התלויות בארץ
משפטי שמואל
מתנות כהונה
עלונים
עץ השדה
קונטרס ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה
שביעית
שבת ויום טוב
שש משזר
תבואת השדה השלם
תורת ערלה
תנובות השדה
תרומות ומעשרות
אדרת אליהו זרעים
תולעת שני- חלק ד'
חובת הארץ
אדרת אליהו ברכות

 

טפילים בדגים

דף בית » טפילים בדגים » אמנון (מושט)
  אמנון (מושט)
טפיל ארגולוס שהופרד מדג אמנון – אפשר לראות את סדקיות המציצה של הטפיל שבאמצעותם הוא מוצץ את מזונו, אך אינו חודר לתוך הדג, כטפילים.
טפיל ארגולוס שהופרד מדג אמנון – אפשר לראות את סדקיות המציצה של הטפיל שבאמצעותם הוא מוצץ את מזונו, אך אינו חודר לתוך הדג, כטפילים.
 
 
לרניאה על גבי דג מושט, בדג העליון הלרניאה חדר באמצעו של הדג. בדג התחתון, הלרניאה באזור הזנב [מקום שאין רגילות לקשקש שם, והטפיל יוותר גם לאחר הורדת הקשקשים].
לרניאה על גבי דג מושט, בדג העליון הלרניאה חדר באמצעו של הדג. בדג התחתון, הלרניאה באזור הזנב (מקום שאין רגילות לקשקש שם, והטפיל יוותר גם לאחר הורדת הקשקשים).
 
בדגי  אמנון, הגדלים במים מתוקים או בבריכות בארץ ישראל קיימים בעיקר המינים הבאים: אמנון הירדן. אמנון היאור. אמנון הגליל. אמנון המצוי ותוצרי הכלאה שונים ממינים אלו. קיים חשש הן של נמטודות (קונטרצקום) והן של טפיל הארגולוס והארגיזלוס שהם טפילים חיצוניים. כמו כן באופן יותר נדיר תתכן נגיעות של טפיל הלרניאה על דגי האמנון (כנראה בתמונה). (בבריכות מוזנחות לחלוטין תתכן נגיעות של טפילים חיצוניים חד תאיים "איכתיופתיריוס" נראים על זימי הדג כעין נקודות לבנות וגודלם כחצי מ"מ, טפילים אלו נמצאים גם מתחת לעור וגם על גבי הזימים, הבוגרים בוקעים מתוך עור הדג ונושרים למים, והם שוחים במים ונצמדים לפונדקאי חדש. במידה ונמצאה נגיעות כזו א"א להשתמש בדגים עקב כך שהם מצויים בעשרות טפילים תחת עור הדג).
 
אופן הבדיקה והשימוש:
דגים  הנקנים בחנויות העומדות תחת פיקוח כשרותי מיוחד גם לענין טפילים, מקורם מבריכות מטופלות כדבעי, ואין חשש לטפילים חיצוניים כלל. אולם כיון שאין אפשרות לטפל נגד הנמטודות, ואף לא לפקח ע"ז, על כן יש לגרד את חלל הבטן בסכין (בעיקר באזור השדרה) להבטיח שאין תולעים. וכן בדיקה טובה באזור ראש הדג והזימים. במידה ונמצאה תולעת יש להסירה ולנקות תחת מיקומה היטב, ודי בכך.
 
דגים  הנקנים ממקומות שאינם תחת פיקוח לענין טפילים, קיים לעיתים חשש של נגיעות בטפיל "ארגולוס" ולעיתים נדירות יותר בטפיל "לרניאה". באם הדג קפוא או אף מצונן שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג. כמו"כ מתבוננים שאין מבחינים בפצע או סימן אדמומית כל שהיא (שהוא סימן להימצאות "לרניאה"). ואזי אין חשש לטפילים ע"ג העור. במידה ומבחינים בפצע או סימן אדום יש להסירו עד עומק של כחצי ס"מ. באם קונים דג חי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא (השריה בחומץ ומלח אינה מועילה לשיחרור אחיזת חרקים). ולאחר ההפשרה לגרד את עור הדג היטב, ולבצע את התהליך האמור. כמו"כ יש להסיר את זימי הדג (מחשש לארגוזולוס או לציסטות המכילים בתוכם צדפות).
 
באזור הייקו אשר בדרום סין, יש ענף פורח מאד של גידול דגי אמנון בבריכות. בבדיקות שנעשו במהלך שנת תשס"ו, נמצאו הדגים שנידוגו בבריכות הגידול הללו כנקיים מכל חשש טפילים ותולעים.
באזור הייקו אשר בדרום סין, יש ענף פורח מאד של גידול דגי אמנון בבריכות. בבדיקות שנעשו במהלך שנת תשס"ו, נמצאו הדגים שנידוגו בבריכות הגידול הללו כנקיים מכל חשש טפילים ותולעים.
 
השאלה היא לא מה אסור -   בדגים יש טפילים, בירקות יש חרקים, היבולים הם טבל, ערלה וכלאים ואסורים באכילה או בקיום.
אלא כיצד מותר -   כיצד בודקים את הדגים והירקות, כיצד מצטרפים ל "בית המעשר" איזה שתיל הוא ללא חשש כלאים ומותר בקיום.
המכון על כל שלוחותיו עוסק בכל המגוון הרחב של מצוות הארץ, חרקים וטפילים.
המכון מעמיד לרשותך את מירב ומיטב האינפורמציה שברשותו ונותן פתרון לאדם הפרטי בהפרשת תרומות ומעשרות ולחקלאי ולבעל עסק המפריש כמויות גדולות של יבולים.
לוגו המכון למצוות התלויות בארץ 'חותמת 'כשרות למהדרין' של המכון למצוות התלויות בארץ חותמת 'נבדק ללא חשש טפילים' של המכון למצוות התלויות בארץ
המכון למצוות התלויות בארץ, ת.ד. 176 אלעד 4081003, טל': 03-9030580. פקס: 03-9030891.