חיפוש באינדקס
חיפוש ערכים באתר 
חיפוש באתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  מבזקים
כ"ו בחשוון התשע"ז 27/11/2016

 תנובות השדה
   

כל הקטגוריות
אדרת אליהו
אדרת אליהו
ארץ ישראל
ביאור וההדרת ספרי ראשונים ואחרונים
ברכות
גבולות השדה
גיליון מס' 132
גיליון מס" 137
גיליון מס" 138
גליון
גליון
גליון מס' 110
גליון מס" 133
גליון מספר 130
הגדה של פסח
חגים ומועדים
כשרות המאכלים ואיסור חרקים
מאמרים
מצוות התלויות בארץ
משפטי שמואל
מתנות כהונה
עלונים
עץ השדה
קונטרס ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה
שביעית
שבת ויום טוב
שש משזר
תבואת השדה השלם
תורת ערלה
תנובות השדה
תרומות ומעשרות
אדרת אליהו זרעים
תולעת שני- חלק ד'
חובת הארץ
אדרת אליהו ברכות

 

סקירה על חרקים בחי ובצומח

דף בית » סקירה על חרקים בחי ובצומח » כנימה קמחית של ההדרים
  כנימה קמחית של ההדרים
כנימה קמחית
כנימה קמחית
הכנימות  הקמחיות הן כנימות שאינן ממוגנות ומשפחה זו מונה כ-1500 מינים כשבארץ ידוע על כ-40 מינים. הכינוי "קמחית" למשפחה זו הוא כיון שהגוף של הנקבה מכוסה בשעווה לבנה "קמחית" ולעיתים בשעווה ורודה או סגולה. צורת הכנימה סגלגלה או מוארכת, אורך הכנימות הוא בד"כ עד 8 מ"מ. פרקי הגוף ברורים, בחזה יש שני פתחי נשימה. סביב הכנימה יש גדילי שעוה (צררירוס). שק הביצים עשוי מקורי ופתיתי שעוה, כשלתוכו מוטלות הביצים. הכנימות מפרישות כמויות גדולות של פרש מתוק (טל-דבש) שמעלה בהמשך פייחת גדולה על גבי הפירות, וכמו כן מושך הפרש אליו נמלים רבות הנמשכות אל הטל-דבש ומלקקות אותו ברעבתנות גדולה, וכיון שכך הם אף מגנות על הכנימה מכל אויב של הכנימה. נמצא שהנזק של הכנימה הוא ישיר ומשני. הכנימה הקמחית של ההדרים, צורת הנקבה סגלגל ומוארך קצת, כשעל גופה כיסוי של שעוה לבנה כקמח. מבעד לכיסוי הקמחי ניתן להבחין בצבע הצהבהב של הכנימה. סביב הכנימה 18 גדילי שעווה. אורך הגוף עד 4 מ"מ ורוחבו עד 3 מ"מ. הזכר צבעו צהבהב עד חום-אדמדם. עיניים שחורות, כנפים שקופות וארוכות יותר מכל הגוף. מידותיו 0.9 על 0.3 מ"מ. הביצה סגלגלה ומוארכת וצבעה צהוב. הזחל השלישי צורתו דומה לנקבה להבדיל מדרגת שני הזחלים הראשונים. הנקבה עד למועד הטלת הביצים מתנועעת על גבי הצמח. הכנימה נפוצה בכל איזורי העולם הטרופיים והסובטרופיים. כמו כן כנימה זו מצויה גם בחממות ובבתי זכוכית. עיקר התפתחותה של הכנימה היא בקיץ כשדוגמא בחודש יוני מטילה הנקבה על עצי ההדר כ – 400 ביצים. לאחר הדגירה והתבקעות הביצים נשארים הזחלים יומיים תחת פתיתי השעוה, ולאחר מיכן זוחלים בעיקר למקומות מוצלים, ולכן ניתן למוצאם בעיקר תחת עלי הגביע, או במקומות חיבור של שני פירות או בין עלה לפרי. הכנימה פוגעת וגורמת אף נזק לפירות בעצי ההדר, הגפן, הזית והרימון. (מצוי ברימון ובאתרוג שעוטפים את הפירות, ועקב ההצללה שנגרמת מהעטיפה, מוצאים להם הזחלים מקום נוח להתרבות תחת העטיפה).
 
השאלה היא לא מה אסור -   בדגים יש טפילים, בירקות יש חרקים, היבולים הם טבל, ערלה וכלאים ואסורים באכילה או בקיום.
אלא כיצד מותר -   כיצד בודקים את הדגים והירקות, כיצד מצטרפים ל "בית המעשר" איזה שתיל הוא ללא חשש כלאים ומותר בקיום.
המכון על כל שלוחותיו עוסק בכל המגוון הרחב של מצוות הארץ, חרקים וטפילים.
המכון מעמיד לרשותך את מירב ומיטב האינפורמציה שברשותו ונותן פתרון לאדם הפרטי בהפרשת תרומות ומעשרות ולחקלאי ולבעל עסק המפריש כמויות גדולות של יבולים.
לוגו המכון למצוות התלויות בארץ 'חותמת 'כשרות למהדרין' של המכון למצוות התלויות בארץ חותמת 'נבדק ללא חשש טפילים' של המכון למצוות התלויות בארץ
המכון למצוות התלויות בארץ, ת.ד. 176 אלעד 4081003, טל': 03-9030580. פקס: 03-9030891.