חיפוש באינדקס
חיפוש ערכים באתר 
חיפוש באתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  מבזקים
כ"ו בחשוון התשע"ז 27/11/2016

 תנובות השדה
   

כל הקטגוריות
אדרת אליהו
אדרת אליהו
ארץ ישראל
ביאור וההדרת ספרי ראשונים ואחרונים
ברכות
גבולות השדה
גיליון מס' 132
גיליון מס" 137
גיליון מס" 138
גליון
גליון
גליון מס' 110
גליון מס" 133
גליון מספר 130
הגדה של פסח
חגים ומועדים
כשרות המאכלים ואיסור חרקים
מאמרים
מצוות התלויות בארץ
משפטי שמואל
מתנות כהונה
עלונים
עץ השדה
קונטרס ט"ו בשבט בהלכה ובאגדה
שביעית
שבת ויום טוב
שש משזר
תבואת השדה השלם
תורת ערלה
תנובות השדה
תרומות ומעשרות
אדרת אליהו זרעים
תולעת שני- חלק ד'
חובת הארץ
אדרת אליהו ברכות

 

חדשות ועדכונים

דף בית » חדשות ועדכונים
נמצא כתב יד נדיר של הספר עיר חדשה מאת הגאון רבי יהודה הכהן מחכמי פאס שבמרוקו - הספר יתפרסם בע"ה בקרוב בתוספת ביאורים ופענוחים שנכתבו על ידי רבני המכון (08/08/2016 ,הודעות לציבור הרחב )

ספר "עיר חדשה"

ביאור על המשניות סדר זרעים

מאת הגאון רבינו יהודה הכהן זלה"ה

מחכמי פאס שבמרוקו

 

הביאורים וההערות הם תוספת דברים שנכתבו ע"י הרב נתנאל אביטל שליט"א

 

 

מבוא

על הספר ועל מחברו

 

רבינו יהודה נולד לא יאוחר משנת תצ"ה[1]. זה סדר היחס שכתב רבינו בראש ספרו עיר חדשה: [מאתי] אנכי הצעיר לבית אבי ולמשפחתי יהודה הכהן ס"ט בן לאבי ה[חכם] ונבון כהה"ר שלמה הכהן זלה"ה בן לאותו צדיק איש אמונות [רב ברכות[2]] איש חיל רב פעלים החכם השלם מארי מתני' כמוהה"ר יהודה הכהןתנצב"ה.

מעניין לציין ששושלת רבנים מפוארת עם אותן השמות בדיוק, התקיימה באלג'יר בשנים יותר קדומות. ראש השושלת הוא רבינו יהודה בן שלמה כאלאץ [אלאכאלץ וכאלאץ היינו הך, רק "אל" היא כעין תוספת ה"א הידיעה, ומרן החיד"א הזכיר חניכתו של ר"י זה בתואר אלכאלץ] ממגורשי קסטיליה מחבר ספר המוסר וס' משיח אלמים עה"ת. נכדו הוא רבינו יהודה ב"ר שלמה השני חיבר ס' מגיד משנה על הל' שחיטה וטריפות על הרמב"ם. נכד ר"י השני הוא רבי יהודה ב"ר שלמה השלישי, חיבר חיבור גדול ע"ד השיר על חלקים גדולים מהשו"ע [נדפסו חלקים ממנו, על הל' שחיטה והל' גיטין], נפטר בשנת ש"פ. הרבנים הנ"ל גם היו כהנים, דבר שקושר יותר את שושלתנו לשושלת האלג'יראית.

זקנו של רבינו שע"ש היה רבי יהודה הכהן אלכאלץ המכונה "מארי מתניתין". מכונה בתארים רמים ע"י בנו ר"ש בספרו, עי' להלן. בנו, אביו של רבינו, הוא רבי שלמה. ונדע אודות שניהם ובריחתם מפאס ברעב של שנת תצ"ח מדבריו בספרו [הביאם הרב מלכי רבנן בערכו של ר"ש הכהן]: כהה"ר שלמה הכהן המכונהאלכלאץ זצ"ל בן מו"ה יהודה הכהן זצ"ל אחד מחכמי פאס, הוא חי במאה החמישית, חיבר ספר דרושים בדרך מוסר הנה הוא תחת ידי בכתב ידו, ועברו עליו כמה צרות ברעב של שנת תח"ץ וברח מפאס לתפילאלת ולאזילא כמ"ש בספר הנז' בכמה מקומות, והוא תלמיד מו"ה שמואל מייארא ז"ל כמ"ש הוא בעצמו בספר הנזכר, ובסוף דרוש אחד כתב בזה"ל עד כאן הגיע שכלי הדל אני הצעיר ע"ה שלמה הכהן בן הרב החה"ש החסיד העניו המקובל תורת ה' בפיהו יומם ולילה משים לילות כימים ובעבודת האל הלוא הוא כמוהר"ר יהודה הכהן, ובנו הוא מו"ה יהודה הכהן הנז"ל באות יו"ד מחבר עיר חדשה, ומשמרות כהונה.

עוד ראיתי בספר הנזכר, כשהיה גולה בשנת ח"ץ ודבר אודות מוהר"ח בן עטר זצ"ל [כבר כתבתי במקומו] כתב "ה' יגיעני אליו אני ואבי נר"ו ובני נר"ו", מוכח שאביו היה חי בשנת ח"ץ וכן בנו, וגלו עמו מפאס, ובמקום אחר מהספר הנזכר כתב בזה"ל: ואני שלמה עבד בן כמוה"ר החה"ש חסידא קדישא כהנא סבא תורת ה' בפיהו שקוד על למודו כל היום וכל הלילה, זכה לד' כתרים, כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר עושר, מלכות מאן מלכי רבנן, על שמו נאמר ראש המדברים בכל מקום וכתר שם טוב עולה על גביהן עד למרחוק כן יהיה תמיד לא ימוש ממקומו ואפי' [עברו] עלינו כמה צרות צרורות ויסגר ה' בעדו ולא בעד ממונו כמו שאמר יוסף פן תורש וכו', ה' יחזיר עטרה ליושנה כמ"ש התנא זקני תורה כל זמן שהם זקנים מוסיפים כח וגבורה, שנאמר בישישים חכמה ואורך ימים תבונה יתקיימו בי ובבני אהרן הכהן נר"ו אמן ויתקיים בנו מה שנקיים בכ' שהוא שמו כולם נתקיימו ברבי ובבניו ז' דברים כח עושר כבוד בנים חכ' זקנה שיבה בע"ה מדבריו אלה מוכח שהיה בן ששמו אהרן, והחכם הנז' האיר את עיני בספרו הנז' בכמה ענינים וכתבתים משמו בס' זה כל דבר במקומו. עכ"ל ר"י בן נאים.

רבינו המשיך בדרכו של זקינו ונתעטר בתואר "מארי מתני'" משני בחינותיו, הן שהיה מושלם בידיעתו בסדרי המשנה והן בהעמקתו וצלילתו למימיו הטהורים של רבינו הקדוש, ובכל זה ניתן להווכח בחיבורו עיר חדשה.

רבינו עצמאי מאוד בסגנונו ומרבה לחדש ולבאר במקוריות. כבר בחידוש הראשון למס' ברכות ניתן לראות שמציע פי' חדש ושונה מרש"י על קושיית הגמ' בריש מס' ברכות [אמנם שם הוא בהסתמך על דברי התוס' בריש מס' תענית, אבל התוס' עצמם לא פי' כך].

רבינו אינו מאריך רבות, וסגנונו קצר וקולע. לשונו תמיד היא לישנא דתלמודא. עיקר חיבורו הגדול שלפנינו, חובר על התוי"ט ומיעוטו על הר"ב ועל המשנה, וכמו שנביא להלן מהקדמתו שמטרתו ליישב קושיות התי"ט על גדולי מפרשי המשנה הרמב"ם והר"ב ז"ל.

אף בדברי אגדה ידיו רב לו, ופעמים שנחלק על התוי"ט בדברי אגדה [עיי' לדוגמא ברכות פ"ז מ"ג שנח' בטעם שהזימון בשם אלקים וברכה"ת בשם אדנות].

חיבוריו:

v      עיר חדשה, זרעים. בכת"י בהמ"ל ניו יורק. הוא החיבור היחיד על המשניות שנותר בשלמותו. כ-270 עמ' לערך. על מצבו של כתה"י ראה להלן.

v      עיר חדשה, מועד. מחוק ברובו.

v      ביאור על הגש"פ[מזכירו בברכות פ"א מ"ה].

v      משמרות כהונה. פי' על רש"י עה"ת והרא"ם הנקרא [חיבור זה כרוך לסוף חיבורו על מועד].

v      לע"ע לא ידועה לנו שנת פטירתו של רבינו, והאזכור המאוחר ביותר שלו שנמצא הוא חתימה שטר משנת תק"ל, הנז' במלכי רבנן.

וזה לשונו של רבינו בהקדמתו הקצרה לחיבורינו זה ועל מניעיו: גם לא חשקתי לחבר עכשיו שום חבור כ"א על הש"ס משניות והמפרשים דבריה שהם הר"ב והתי"ט ובכל מקום שאני רואה שהשיג התי"ט על הר"ב או על הרמב"ם וכיוצא בו שם הוא מקום עיוני להוציא לאור משפטם ומ[גינם] הוא, כי אותיות משנה בהיפוך אתון הם להיות נשמה ואומר אני שאם ח"ו פגמתי בנשמתי האצולה מתחת כסא כבודו יתברך ע"י כן אתקן מה שפגמתי, ומובטח אני שכל המפרשים הש"ס משניות שאני מעיין דבריהם ושונה בהם הם יצאו לקראתי ולדבר בעדי לפני המלך הגדול מלך מלכי המלכים הקב"ה לאחר אריכות ימים ושנים אכי"ר.

צוות הרבנים והחוקרים של "המכון למצוות התלויות בארץ" מתעתד בעז"ה להוציא חיבורו של רבינו זה לאור עולם מתוך כתה"י שלפנינו שנשתמר בכתי"ק של רבינו, ובבעלות בהמ"ל ניו יורק. כתה"י נקנה מאת מוהר"ר יוסף ן' נאים שגם החזיק בחיבורים נוספים של רבינו הנזכרים למעלה. כתב ידו של רבינו מיושר וברור, אך מצבו של הספר הוא בכי רע הן מחמת הדיו שנטשטש ונמרח והן הדפים שחוררם העש והסס.

לחיבור יתווספו מ"מ ציונים והערות שמחד גיסא יקלו על הקריאה הרציפה של החידושים, ומאידך יתנו פתח למתעמקים בדבריו לחדור לנבכי חידושיו. ויה"ר שלא תצא תקלה תח"י.

תודתינו לספריית בהמ"ל שבניו יורק על הסכמתם לפרסום כתה"י, ולמכון לתצלומי כת"י בירושלים שברשותו צולם כתה"י.


עוד |
  חזור
הוספת תגובה
גירסה להדפסה
שלח לחבר
השאלה היא לא מה אסור -   בדגים יש טפילים, בירקות יש חרקים, היבולים הם טבל, ערלה וכלאים ואסורים באכילה או בקיום.
אלא כיצד מותר -   כיצד בודקים את הדגים והירקות, כיצד מצטרפים ל "בית המעשר" איזה שתיל הוא ללא חשש כלאים ומותר בקיום.
המכון על כל שלוחותיו עוסק בכל המגוון הרחב של מצוות הארץ, חרקים וטפילים.
המכון מעמיד לרשותך את מירב ומיטב האינפורמציה שברשותו ונותן פתרון לאדם הפרטי בהפרשת תרומות ומעשרות ולחקלאי ולבעל עסק המפריש כמויות גדולות של יבולים.
לוגו המכון למצוות התלויות בארץ 'חותמת 'כשרות למהדרין' של המכון למצוות התלויות בארץ חותמת 'נבדק ללא חשש טפילים' של המכון למצוות התלויות בארץ
המכון למצוות התלויות בארץ, ת.ד. 176 אלעד 4081003, טל': 03-9030580. פקס: 03-9030891.